שימוש בשמות קדושים שהשתמש בהם אדם רשע

שימוש בשמות קדושים שהשתמש בהם אדם רשע
בס”ד
ח’ אייר ה’תשפ”ד
לכבוד עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בגליון שלי הנקרא “מריח ניחוח” (פרשת קדושים תשפ”ד מס’ 822), פרסם ידידי היקר רבי יהודה יחיאל ברלינסקי שליט”א (ירושלים תובב”א) קטע מתוך פירושו הקבלי לסידור של רבי יוסף צייאח זיע”א (חכם מירושלים מלפני כ500 שנה ויותר, מח”ס אבן השוהם ושארית יוסף ושו”ת רבינו יוסף אבן ציאח, ובימים האחרונים יצא ממנו ספר צרור החיים ביאור על מסכת ברכות) קטע מעניין עד למאד.
הקטע המדובר מופיע בתוך הפירוש ה’פשטני’ שבסידור, בתוך ברכת שומע תפלה עמ’ עמ’ 101ב בכתה”י. והוא עוסק בעניין קבלת התפילות. קרי, צירופי שמות המסוגלים לקבלת התפילה, ובנוסף גם תפילה קצרה לקבלת התפילה. אך הנושא המרתק ביותר המצוי בקטע זה, הוא מסורת ייחודית המובאת ע”י הכותב על שם מסויים והקשרו לאותו האיש מייסד הדת הנוצרית, וז”ל של רבי יוסף אבן צייאח זיע”א:
וראיתי קצת אנשים שמזכירין בשומע תפלה אלו השמות: יְאַיִאַ הֲדַיָה וְנָאִי הֵיַיִהָ. והשם הראשון הוא נוטריקון י”י אלהינו י”י אחד. ומן ארבעתם יוצאים ד’ שמות קדושים. מן האותיות הראשונות יהוה. ומן השניות אדני. ומן השלישיות ייאי. ושם זה יוצא מן ראשי פסוקים של זה המזמור, שהם: “ישמחו וירננו לאומים”, “יודוך עמים אלהים”, “ארץ נתנה יבולה”, “יברכנו אלהים ויראו” וגו’. ומן האותיות הרביעיות יוצא שם אהיה.
אבל אני הצעיר קבלתי מאנשי מעשה, ששמות אלו אין ראוי להשתמש בהם. לפי שיש”ו היה משתמש בהם, ועמדו חכמי הדור עם גאוניהם, והחרימו בכל קללות שבעולם על כל מי שישתמש בהם. עכ”ל.
ואני הצב”י רן אבוחצירא ס”ט, כשראיתי את הדברים תמהתי מעט, אם שמות אלו הם שמות קדושים שהיו מקובלים מדור דור, וימש”ו השתמש בהם מדוע יהיה אסור שוב להשתמש בהם, וכי כל אדם שהוא רשע וחוטא ומחטיא יבוא ויעשה שימוש בשמות קדושים אז יותר לא נוכל להשתמש בהם, עד כדי כך שמחרימים בכל קללות שבעולם על כל מי שישתמש בהם. וצ”ע.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו