שידוך גויה בגזירת שמים: מחלוקת ספר חסידים מול הרמב”ם

בס”ד
יל ז’ אב ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
תודה רבה על כל התשובות הנפלאות שכת”ר משיב לי.
וכעת נפשי בשאלתי:
בספר חסידים דפו”ר ראשון דפוס בולונייא אות שפ”ג (מח ע”א) ד”ה אמר שמואל שמא יקדימנו אחר וכו’ (ועיי”ש כל הענין) כתוב, וז”ל:
הכי אמר רב משום רבי ראובן בן איצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מצינו שמה’ אשה לאיש, מן התורה שנאמר מה’ יצא הדבר, מן הנביאים שנאמר ואביו ואמו לא ידעו כי מה’ היתה הדבר ומן הכתובים דכתיב בית והון נחלת אבות ומה’ אשה משכלת הרי אפילו גויה לפי שהוא נגזר אלו זכה היו מתגיירים וכשלוקחה לוקח לו גויה, וכו’ עכ”ל.
ואציין שבעותק שראיתי באוצר החכמה ראיתי שמחקו ע”י קשקוש, את המילים גויה.
בספר חסידים על פי נוסח כתב יד אשר בפראמא שיצא לאור בברלין תרנ”א, באות תתשכ”ח (שהיא תואמת לאות שפ”ג בדפוס בולונייא הנ”ל) כתוב, וז”ל:
הרי אפילו גויה לפי שהיא נגזרה אילו זכה היא מתגיירת וכשלא זכה לוקח לו גויה, עכ”ל.
בספר חסידים שיצא לאור שנת הכת”ר בלעמבערג כתוב באות שפ”ג, וז”ל:
הרי אפי’ כותית לפי שהיא נגזרה אליו זכה היא מתגיירת, עכ”ל.
ושם בפירוש אזולאי אות ב’ כתב וז”ל:
ומ”ש מן הנביאים שנאמר ואביו ואמו לא ידעו כי מה’ היא כצ”ל ומכאן מוכיח בסמוך אפילו כותית. עכ”ל.
ובפירוש אות ג’ כתב, וז”ל:
הרי אפי גיורת כו’ ר”ל דכתיב בשמשון שלקח אשה מבנות פלשתים כי מה’ יצא הדבר ומפרש שהיתה מתגיירת קודם שנשאה. עכ”ל.
בספר חסידים שנדפס בקרקא בחודש אדר שנת שלו”ה לפ”ק, באות שפ”ג כתוב (בעמ’ מט), וז”ל:
הרי אפילו גויה לפי שהוא נגזר אלו זכה היו מתגיירי’ וכשלוקחה לוקח לו גויה, עכ”ל.
בספר חסידים עם מקור חסד אות שפ”ג הערה ב’ כתב, וז”ל:
עיין רמב”ם הלכות איסורי ביאה פי”ג הי”ג.(ונראה שהי”ג ט”ס וצ”ל הי”ד) עכ”ל.
לשונו של הרמב”ם (שם):
אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל או שלמה מלך ישראל שנקרא ידיד יי’ נשאו נשים נכריות בגיותן אלא סוד הדבר כך הוא שהמצוה הנכונה כשיבא הגר או הגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להכנס לדת ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית ואם אשה היא בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל אם לא נמצא להם עילה מודיעין אותן כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרושו אם קבלו ולא פירשו וראו אותן שחזרו מאהבה מקבלים אותן שנאמר ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה. עכ”ל.
בספר יעלזו חסידים של רבי אליעזר פאפו זיע”א לא ראיתי שציין נקודה זו של גויה בדבריו.
בכל אופן אשמח מאוד בביאור ענין זה האם יש גזירה מאת הבורא יתברך שמו שאדם ישא גויה, הדבר נראה מעט זר.
הענין עלה בעקבות שאלה, ביהודי שרח”ל נשוי לגויה ויש לו ממנה ב’ ילדים, והיא לא רוצה להתגייר, ושואלת אם הבחור היהודי האם מותר להתפלל על הגויה אשת בנו שתמות. ולפי מה שכתוב לעיל משם ספר חסידים שיש מצב של גזרה על האדם רח”ל להתחתן עם גויה, וא”כ אולי אסור להתפלל עליה שתמות, וכן אם יתפלל עליהם שיתגרשו הרי לפי החוק הילדים ילכו עם האם ויגדלו כגוים רח”ל וכן במצב של הדור יגדלו בארץ ישראל ויתכן שיכירו יהודים (אם הם בנות שזה יותר חמור), או להתפלל עליהם שיתגיירו, אבל לכאורה אין שום ענין לעם ישראל לקבל גרים, אלא רק אם נאמר שיש ענין להתפלל כאן שתתגייר הגויה כדי להציל את היהודי מלחיות עם גויה וגם שילדיו יהיו גוים ויחיו כגוים.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה
נ”ב – אשמח מאד אם כבוד הרב יוכל להשיב לי על השאלות בעניני מתנות חתונה ששלחתי לכבוד הרב לפני כמה זמן, מאד נחוץ תשובות על ענין זה.
תודה רבה על הכל.
הנ”ל