שטיפת קרטוני חלב בשבת

התשובה בזה שמותר ומכמה טעמים כמו שיתבאר להלן.

ההיתר העיקרי בזה הוא משום שמפורש בגמ' ובשו"ע סי' שכג ס"ו שמותר לרחוץ כלים בשבת אם יש בהם צורך בשבת (וכן מסוגי' דשיפת כלים בגרתקון חזי' דעכ"פ בשטיפה בעלמא שרי, וכן תנן היתה עליה לשלשת נותן עליה מים עד שתכלה), ולכן גם החזו"א שהחמיר בשטיפת פירות בשבת (עי' חוט שני פכ"ה עמ' פח ואיל משולש פט"ו) יודה דשטיפת כלים בשבת שרי.

ויש מהאחרונים שכתבו דטעם מה שאין בורר בשטיפת כלי הוא משום שדרכם להתלכלך ולהתנקות דלא נחשב תיקון (עי' שש"כ פ"ג הערה ז בשם הגרשז"א ומעי"ז יש שכתבו בשם הגרנ"ק).

אבל הפשטות דאה"נ אין בזה צורת ברירה דהלכלוך הוא חיצוני וכל מה שנאסר בסי' שיט ס"ח לשרות את הכרשינין היינו דוקא באופן שמעורב הרבה כרשינין עם הרבה פסולת וגם דשם נעשה שוב תערובת של הפסולת עם המים, ואכן רוב האחרונים נקטו שמותר לשטוף פירות בשבת (אג"מ וקצה"ש והגרשז"א והגריש"א, ראה משנ"א סי' שיט שם), עכ"פ במקרה רגיל שהלכלוך אינו דבוק (דבלכלוך דבוק אשכחן פלוגתת הרמ"א ס"ס שכא והמהרש"ל ושא"פ אם יש בזה ברירה כשאינו סמוך לאכילה והרחבתי במקו"א), (ומ"מ חלק מהאחרונים הנ"ל התירו רק בסמוך לאכילה אע"ג דהאג"מ והגרשז"א חככו להתיר אפי' בלא סמוך לאכילה כל שצריך לאותה שבת דומיא דשטיפת כלי מ"מ אע"פ שמדמין לא עשו מעשה בדבר), אבל גם החזו"א עכ"פ מודה שיש חילוק בין פרי לכלי מאיזה טעם שיהיה וכמשנ"ת וגם המחמירים בפירות שלא לשוטפם אלא רק סמוך לאכילה מ"מ מודים בכלי שכל שמשתמש באותה שבת שרי כמפורש בגמ' ובשו"ע.

ובתשובה אחרת (ד"ה האם מותר להוציא לכלוך וכו') הרחבתי דיש צד לומר דבכל דבר שהוא אחד אין בורר אבל למעשה בפוסקים מבואר לא כן, אבל לעניננו אולי יש ליישב על דרך זה דבכלי שהדרך לשוטפם אחד אחד בפני עצמו חשיב כמפנה פסולת ממקום ולא כבורר דבר מדבר משא"כ פסולת מפרי הו"ל כבורר דבר מחבירו, ואולי היא סברא בצורת כלי דכלי אינו ממין הפסולת כיון שהוא עומד לשימוש חשוב וקבוע והפסולת רק מונחת עליו ולא חשיבא כמעורבת בכלי משא"כ אם יש תערובת של כלי בכלי אז חשיב תערובת אבל לא נראה דזו ההגדרה דא"כ גם בתערובת הרבה פסולת עם הרבה כלים קטנים יהיה מותר וזה אינו, אלא יותר נראה הטעם כנ"ל דכלי חשיב שמסלק הפסולת ממקומו ולא כבורר ב' מינים ויתכן משום שהכלי מיועד לאחסון פריטים הלכך כל פריט חשיב כמונח במקומו ולא כמעורב עם הכלי, אבל עכ"פ זה ברור שבשטיפת כלי (עכ"פ כלי אחד בפני עצמו) אין איסור בורר.

יש להוסיף עוד דגם לדעת החזו"א שאין לשטוף פירות מ"מ כתב החוט שני שבת פכ"ה עמ' פח שאם שוטף משום חששא בעלמא כגון ששוטף תפוז מחשש כנימות מותר כיון שאינו רואה התולעת אלא עושה כן משום חששא בעלמא וכעי"ז כתב האג"מ, ולכן בנידון של כת"ר יש להתיר גם מטעם זה.