שבירת כוס יקרה בחתונה
בס”ד
ליל ז’ אב ה’תשפ”ד
ליל אזכרה של מרת זקנתי רבקה בת מזל אביחצירא ע”ה
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
שבוע טוב ומזל טוב אליהו הנביא ז”צ שמחה בלב טוב יבשר אותנו בקרוב אכי”ר.
בגמ’ ברכות (ל ע”ב) כתוב: מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו רב אשי עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קא בדחי טובא אייתי כסא דזוגיתא חיורתא ותבר קמייהו ואעציבו אמרו ליה רבנן לרב המנונא זוטי בהלולא דמר בריה דרבינא לישרי לן מר אמר להו ווי לן דמיתנן ווי לן דמיתנן אמרי ליה אנן מה נעני בתרך אמר להו הי תורה והי מצוה דמגנו עלן. עכ”ל הגמ’.
צ”ע על גמ’ זו, כמה שאלות:
א. מדוע הגמ’ כותבת בהילולא שעשה מר בריה דרבינא לבריה, כמה היה מחירה של הכסא דמוקרא שהייתה בת ארבע מאות זוזי, לכאורה בפשטות רוצה להראות כמה צריך להיות עצב על חורבן הבית בשבירת כוס יקרה מאד, במחיר של ארבע מאות זוז.
ב. מדוע בהילולא דעבד רב אשי לבריה לא אומרת הגמ’ כמה היה שוויה של כסא דזוגיתא חיוורתא. ואם תאמר שלא אמרה הגמ’ את מחירה מכיון שכבר הבנו לעיל שיש לשבור כוס ששוויה הרבה עד ארבע מאות זוז, אם כן מה מוסיפה הגמ’ כאן סיפור נוסף הרי אפשר ללמוד את זה מהסיפור הקודם.
ג. מדוע בהילולא של דמר בריה דרבינא אמרו רבנן לרב המנונא שישיר להם והוא שר להם שיר מעציב, והרי כבר שברו כוס יקרה בחתונה זו ונתעצבו רבנן, ואם כן אין צריך עוד לשיר שיר עצוב, ומדוע שר רבי המנונא שיר עצוב.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו