שאלות על סדר המשניות

שאלות על סדר המשניות
בס”ד
ליל ג’ אדר ה’תשפ”ה
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלחום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ישר כח עצום ותודה רבה על כל התשובות המופלאות, מחילה שאני מעמיס בשאלות הרבה, אך כבוד הרב יענה לפי הזמן שבידו, ואמתין בסבלנות.
אני מודה מאד שהרב עונה בסבר פנים יפות, ויבורך על זאת בכפלי כפלים אמן כי”ר.
וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
א. במשנה מסכת ראש השנה פרק ב משניות (ח, ט), וז”ל:
דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנוֹת הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּטַּבְלָא וּבַכֹּתֶל בַּעֲלִיָּתוֹ, שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת וְאוֹמֵר, הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ, רְאִינוּהוּ שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם. כְּשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ, רְאִינוּהוּ בִזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה, וְקִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס, עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן, הֵיאָךְ מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלָדָה, וּלְמָחָר כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ.
שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבָמָעוֹתֶיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנָךְ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא מֵצֵר, אָמַר לוֹ, יֶשׁ לִי לִלְמוֹד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר, (ויקרא כג) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם, בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. בָּא לוֹ אֵצֶל רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס, אָמַר לוֹ, אִם בָּאִין אָנוּ לָדוּן אַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן אַחַר כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמַד מִימוֹת משֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד), וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁל זְקֵנִים, אֶלָּא לְלַמֵּד, שֶׁכָּל שְׁלשָׁה וּשְׁלשָׁה שֶׁעָמְדוּ בֵית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל משֶׁה. נָטַל מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ, וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ, בֹּא בְשָׁלוֹם, רַבִּי וְתַלְמִידִי, רַבִּי בְחָכְמָה, וְתַלְמִידִי שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת דְּבָרָי. עכ”ל.
וצ”ע האם רבי יהושע שבא לרבן גמליאל כשגזר עליו לבוא במקלו ובמעותיו ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו, האם רבי יהושע צם או שגם לא צם, ולא רק שעשה פעולות חילול על ידי מקלו ומעותיו.
ב. במשנה מסכת ראש השנה פרק ג משנה ג, וז”ל:
שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר. עכ”ל.
וכתב רע”ב בד”ה ופיו מצופה זהב, וז”ל: בשל מקדש קאמר. עכ”ל.
ומשמע שאין בזה חציצה במקדש, וכן הוא במשנה ד’ בתעניות בשל זכרים כפופים ופיהם מצופה כסף נראה שבתעניות אינו חוצץ ומעכב.
ג. במשנה מסכת יבמות פרק ב משנה י, וז”ל:
הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעְלָהּ, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. מֵאֲנָה, אוֹ שֶׁחָלְצָה בְפָנָיו, יִשָּׂאֶנָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵית דִּין. וְכֻלָּן שֶׁהָיוּ לָהֶם נָשִׁים, וָמֵתוּ, מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לָהֶם דְהַשְׁתָּא לֵיכָא חשַׁד. וְכֻלָּן שֶׁנִּשְּׂאוּ לַאֲחֵרִים וְנִתְגָּרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּתְאַלְמְנוּ, מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לָהֶן. וְכֻלָּן מֻתָּרוֹת לִבְנֵיהֶם אוֹ לַאֲחֵיהֶן. עכ”ל.
וכתב רע”ב, וז”ל:
בנדר – שנדרה הנאה מבעלה ולא הפר לה, ובאת לחכם להתיר לה ולא מצא פתח לחרטה. לא ישאנה – משום חשד. שהוא בית דין – כלומר, מיאון או חליצה לא עשה חכם זה ביחידי, משום דקיי”ל חליצה ומיאונים בשנים ושלשה לא חשידי. אבל היתר נדרים ביחיד מומחה. וכולן – החכם והמביא גט והמעיד על האשה להשיאה, דתנן בהו לא יכנוס, אם היה להן נשים בשעת מעשה, ומתו אח”כ, מותרות להנשא להם דהשתא ליכא חשד. וכולן – הנשים הללו. שנישאו לאחרים – כשאסרה החכם או כשהעיד העד שמת בעלה, ומתו הבעלים השניים. מותרות לינשא – לחכם ולעד ולמביא גט. וכולן מותרות לבניהם ולאחיהן – של אלו המתירים אותן. ואינן אסורות אלא להם לבדם, דאין אדם חוטא בשביל בנו או בשביל אחיו. וכל הני דאמרינן לא יכנוס, אם כנס אינו מוציא, חוץ מהנטען על אשת איש, שאם הוציאוה בית דין מתחת בעלה בעדים וראיה ברורה, אפילו אם כנס יוציא. והם באו עדי דבר מכוער בלבד, כגון שראו אדם יוצא והיא חוגרת בסינר או אדם יוצא והיא עומדת מעל המטה וכיוצא בזה, אם כנס לא יוציא. ואם לאחר שבאו עדי דבר מכוער יצא קלא דלא פסיק, שעמד הקול יום וחצי, אם כנס יוציא, אלא אם כן היו לו בנים ממנה שאז אינו מוציא, כדי שלא להוציא לעז על בניו. עכ”ל.
וצ”ע מה הדין בתלמיד חכם שבאו אליו זוג על מנת שיעשה ביניהם שלום בית ולא עלה בידו ושלחם לאחר וגם לא עלה בידו לעשות להם שלום בית, והאשה הייתה מתייעצת עם התלמיד חכם הראשון על עניניה גירושיה, ואחר כך נתגרשה מבעלה, ואחר כמה שנים רצה התלמיד חכם הראשון לישא אותה האם מותר לו.
ד. שאלה שעלתה תוך כדי הלימוד במשניות מסכת יבמות, אדם שלקח אשה שהתגרשה מבעלה תוך ג’ חודשי הבחנה, ובעל אותה בעילת זנות ללא חופה וקידושין, מה דין העובר, האם יש איזה פגם בעובר, מלבד בן הנדה (או באופן שטבלה לנדתה), האם יש בו איזה פגם, ויש להימנע מלהתחתן עם הנולד (בן או בת). והמדובר כאן באופן שיודעת ודאי שאינה מעוברת כי יש לה דמים (שראתה נדה) או שעשתה בדיקת אולטרסאונד או בדיקת הריון ביתית ואינה מעוברת מהראשון.
ה. במשנה מסכת גיטין פרק ז משנה א, וז”ל:
מִי שֶׁאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס וְאָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי וַאֲחָזוֹ קֻרְדָּיָקוֹס וְחָזַר וְאָמַר אַל תִּכְתֹּבוּ, אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. נִשְׁתַּתַּק וְאָמְרוּ לוֹ נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים, אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. עכ”ל.
ופירש רע”ב, וז”ל: שנתבלבלה דעתו מחמת השד השולט על השותה יין חדש.
ועיי”ש תיו”ט (שם) שכתב, וז”ל: מי שאחזו קורדייקוס – פירש הר”ב שנתבלבלה דעתו מחמת שד כו’. והא רוחא קורדייקוס שמה. גמ’. עכ”ל.
וצ”ע האם קרדיקוס זה שמו של השד או התוצאה שנתבלבלה דעתו. ועוד צ”ע האם שייך זה היום, והאם שד זה חי כי מפורש בגמ’ ששייך מיתה בשדים, ועיין בספר ששון סודות (אות רנ”ט) שאשמדאי ובנו מתו כבר והיום שולט נכדו , והאם יתכן שהשד השולט על היין מת אך היום מגיע שד מאותה כת ושולט על השותה יין חדש. ומדוע דווקא יין חדש.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו