הירשם

הירשם כדי להצטרף לקהילה שלנו!

היכנס

אנא היכנס לחשבון שלך!

עליך להתחבר כדי להוסיף פוסט.

אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על שאלה זו.

אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על תשובה זו.

אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על משתמש זה.

שאל כל שאלה שיש לך בהלכה!

אם יש לך שאלה בהלכה כאן תוכל לשאול ולקבל מענה מדוייק ומפורט.
קו תוכן למידע ומענה: 03-6703111 להוראות שימוש

שכיחא שאלות המצויות בהלכה




מספר התשובות שפורסמו באתר: 3405

שאלות בעניני אבילות ובפרט בעניני סעודת מריעות

  • הנושא הזה ריק.
מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #137204

    בס”ד

    ליל י”ב חשון ה’תשפ”ו

    לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה !

    אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!

    עלו לי כמה שאלות וכן נשאלתי כמה שאלות בענייני אבלות (אבל על אביו או אבלה על אביה), בפרט בענייני סעודת מריעות, ואכתוב אותם בס”ד, וזה החלי:

    א. רב שנמצא בשנת האבל על אביו ז”ל, והוא מוסר שיעורי תורה לבני קהילתו שיעור יומי קבוע, ומידי פעם לפעם עושים סעודת הילולא בשיעורים לכבוד הצדיקים, ויושבים כל בני הקהילה לסעוד ביחד סביב לשולחנות ערוכים, האם מותר לרב הקהילה להשתתף איתם בסעודת הילולא, ובפרט שתוך כדי הסעודה הוא אומר להם דברי תורה ומתורת הצדיק או מקיים תוך כדי ההילולא את השיעור הקבוע.

    ב. אבל על אביו ז”ל, האם מותר לו לצאת למסעדה יחד עם נוות ביתו כשבאים איתם בני משפחה לדוגמא גיס וגיסה, או שעצם הישיבה ביחד נחשבת לסעודת מריעות.

    ג. כאשר עושים יום הולדת לאחד הילדים מבני המשפחה, ורוצים לצאת אתו למסעדה כדי לשמח אותו לכבוד יום הולדתו, האם מותר לאב שאבל על אביו ז”ל, לצאת עם בנו או בתו למסעדה או שנחשב לסעודת מריעות ואסור.

    ד. אם רוצה האבל בליל שישי ללכת לאכול עם משפחתו (לדוגמה אחים או גיסים) צ’ולנט, האם מותר לו לשבת איתם או שנחשב לסעודת מריעות, ותוך כדי הסועדה מדברים דברי תורה או שמספרים מה היה במשך השבוע כל אחד מעניניו (יש לציין שכל אחד משלם על המנה שלו).

    ה. אבלה על אביה ז”ל, ויש לבתה בת מצוה שאינה סעודת מצוה, והבת חכתה וציפתה מאד לעשות את בת המצוה כמו כל חברותיה בבית הספר “בית יעקב”, חלק ממסיבת הבת מצוה מלווה בהופעה שחברותיה עושות לבת מצוה עם מוסיקה וריקודים, וכן ישיבה משותפת כל החברות ובנות המשפחה שסועדות ביחד, איך האמא האבלה על אביה ז”ל צריכה להתנהל באופן המותר על פי ההלכה.

    ו. מנהלת בית ספר שאבלה על אביה ז”ל, מקיימת ישיבת צוות עם המורות, וכדי שתהיה אווירה נעימה בישיבת צוות, מארגנת להם ארוחה לכל המורות, האם יכולה לשבת עם המורות ולסעוד איתם ביחד או שזה סעודת מריעות.

    בברכת התורה ולומדיה

    רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

    מח”ס מריח ניחוח

    עפולה ת”ו

◆ תשובה רשמית ממאגר הידע ◆
  • צוות האתר
    תשובות תואמות מאתר שכיחא
    08/03/2026

    שלום וברכה, להלן המענה לשאלתך:

    האם מותר לאבל לאכול סעודה או מיני מרקחת במסעדה עם גיסים או לאכול בסעודת אזכרה בבית הכנסת או ביום הולדת או במסיבת בת מצוה או בארוחת צוות

    מאחר ושאלת כל השאלות יחד אשתדל לפרט קצת מהיסודות והעקרונות כפי שמבוארים בפוסקים אע"פ שלא ראיתי התייחסות ישירה לחלק מהמקרים הנ"ל.

    לגבי אכילה סעודה במסעדה עם אנשים שאינם בני ביתו ואין רגילות לקבוע עמהם סעודה, מצינו פלוגתא באחרונים בכיו"ב לגבי סעודת שבת אצל חבירו באופן שאין רגילות לאכול אצל חבירו באופן קבוע בכל שבת אם חשיב סעודת מריעות, ולכאורה כ"ש להמחמירים שם יחמירו כאן, ומאידך גיסא המקילים שם אפשר שלא יקלו כשאינה סעודה של שבת ואינה בביתו, דאל"כ מה בסופו של דבר יכלל בסעודה שאינה סעודת מריעות.

    ומצינו בזה עוד נידונים קרובים לזה כגון מי שמזמין ילדיו לסעודת שבת שבזה הוא קיל מהמזמין את חבירו, אבל שם הוא צורך קבוע משא"כ כאן, וכן מצינו בחדר אוכל של רבים שנקטו האחרונים דלא חשיב סעודת מריעות [עי' אליב"ד על יו"ד סי' שצא ס"ב שהביאו פרטי הדעות בזה], וכאן בגיסים האוכלים יחד במסעדה שלא מחמת שבת, הדעת נוטה שאינו מכלל ההיתר וכנ"ל גם בארוחת צוות [שהוא ממש מריעות כיון שעושים לאהבת חברים] או ביום הולדת שעושים עם כמה אנשים.

    וכן בקיצור הלכות אבלות הביא מהגרי"ש אלישיב שמסיבת יום הולדת אסור לאבל להשתתף בהם תוך י"ב חודש בין אם עושים לו בין אם הוא עושה ע"כ.

    [ואם עושים בתוך הבית עי' ברמ"א סי' שצא ס"ב].

    סעודת יום הולדת שעושה רק עם ילד אחד מחוץ לביתו, הי' מקום לטעון דהוא בכלל סעודת מריעות, שאף שרגיל לאכול עם ילד זה מ"מ אינו רגיל לאכול עמו סעודה כזו, אולם לפי הצדדים באחרונים דסעודה שאינה בפרהסיא אינה בכלל סעודת מריעות [עי' חידושי הגראז"מ מרגליות סוף הל' שמחות סעי' כג וע"ע שבט הקהתי דלקמן] א"כ גם זה אפשר שאינו בכלל שמחת מריעות, אולם סברא זו אינה מוסכמת לכו"ע וכמשנ"ת, ואם רק נוכח שם והוא עצמו אינו אוכל שם אולי יש להקל [עי' בדי השלחן סי' שצא סקל"א], ומה שיש במסעדה עוד שאוכלים שם אינו בכלל סעודת מריעות כלל [עי' קיצור דברי סופרים פמ"א סע"ד, משיב נבונים ח"א סי' נו ועוד באליב"ד שם].

    סעודה שעושים לאזכרה שלא לשם שמחה ושלא לשם מריעות יש מקום לדייק מהמפרש במו"ק כב ע"ב שאין סעודת מריעות אלא מה שעושים לשם שמחה [כעי"ז דייק בשבט הקהתי ח"ד סי' רצו לענין אחר, וכעי"ז ראיתי בשם הגרנ"ק (ראיתי בחוקי חיים עמ' רל בשם מים חיים גליון צג) דמה שעושים בני המשפחה סעודה לחזק הקשר ולא לצורך בילוי הוא בכלל ההיתר, ולא ראיתי הדברים בפנים והם צע"ג דהרי בפשטות זהו ענין המריעות, אבל עכ"פ אפשר שכוונתו דכל מה שאינו לשמחת מריעות אינו בכלל האיסור וסעודת אזכרה שעושים לומר ד"ת לע"נ המת הוא ודאי מוצא מכלל שמחת מריעות].

    מיני מרקחת נזכר במשנ"ב סי' תקנא סקט"ז לגבי שידוכין בימי בין המצרים דלא חשיב בכלל סעודת שמחה, וכעי"ז לגבי מיני תרגימא שאחר הברית לפני הסעודה (ראה תשובה מאהבה על יו"ד סי' שצא), ולכך כאן קיל מיני מרקחת כל שאין בזה משום שמחה וכדלהלן.

    ביקורי משפחה בחג אף אם אינם אלא מיני מרקחת יש בהם משום שמחה ואסורים (בנין עולם סי' סב, גשה"ח ח"א פכ"א אות ז' ט', מנח"ש ח"ב סי' צו סקי"ב, הליכ"ש סוכות פ"ט הערה קלח).

    סעודת בת מצוה אם הוא באותו היום אפשר דחשיב סעודת מצוה כבר מצוה אף דבמקור הדברים במהרש"ל (ב"ק פז סי' לז וע' משנ"ב סי' רכה) ובדגמ"ר (יו"ד סי' שצא) הזכירו לגבי בר מצוה ולא הזכירו בת מצוה, מ"מ במקומות שנהגו הנשים לעשות סעודה גם לבת מצוה לשמחה על מה שנכנסת לעול מצוות לכאורה חשיב ג"כ מאותו הטעם ג"כ סעודת מצוה, ובסעודת בר מצוה מצינו כמה מנהגים בפוסקים (עי' חכמ"א כלל קסו ס"ב ומנח"ש ח"ב סי' צו סקי"ב ומבית לוי יו"ד עמ' תקסא, ועי' עוד באליבא דהלכתא על השו"ע יו"ד סי' שצא ס"ב), והמקילה בזה עכ"פ בבת שלה ועכ"פ היכא שהוא צורך גדול כמו במקרה שלך יש בזה על מה לסמוך [ולגבי ריקודים בסעודת מצוה החמיר בזה המנח"ש שם, ולגבי שירה בסעודת מצוה בג' השבועות ובאבלות וכן ריקודים בסעודת מצוה בספירת העומר הרחבתי בזה בכמה מקומות].

    בכל האופנים שיש איסור לאכול מ"מ אם משתתף בלא אכילה הוא יותר קל (עי' בדה"ש שם ודעת קדושים יו"ד סי' שעד סוף סק"ב ובמ"מ שהובאו בספר חוקי החיים עמ' רח רט) וכ"כ הגשה"ח ח"א פכ"א אות כ' ע"פ התוס' מו"ק כב ע"ב ד"ה ולשמחת, [ובשם הגריש"א הובא בציוני הלכה עמ' תפח לחלק בין שהי' מועטת לשהי' מרובה], וברמ"א בסי' שצא ס"ג משמע דלפי המנהג אם אין האבל משמש שם אין היתר להשתתף אפי' כשאינו אוכל שם, [וגם מה שהקיל הרמ"א לעיל מינה לגבי חופה במקום שאין אוכלין היינו שגם אחרים אין אוכלין שם, וכן יש לדחות הראי' שהובאה מהריטב"א בכתובות ח' לגבי ברית מילה דהיינו במקום שגם אחרים אין אוכלין], וכן בשם האג"מ (מסורת משה ח"ב עמ' רצט) הובא שאסור להשתתף בסעודת מריעות אע"פ שאינו אוכל שם, מ"מ כשיש עוד קולא בדבר אולי אפשר לצרפו.

    לא נכנסתי בכ"ז בבירור המנהגים וההנהגה הראויה בכל ימות השנה לגבי סעודת יום הולדת או אכילה במסעדה עם בני משפחה וכן סעודת אזכרה אלא רק לגבי אכילה באבלות כמו ששאלת כת"ר.

  • מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
    • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
    ×
    ⚠️

    שגיאה בשליחה

    האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

    אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

    ⚠️

    שגיאה בשליחה

    האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

    אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).