שאלה על אור הגנוז במשכן

הפשטות שלא יהיה לו שימוש כלל ויהיה רק המקדש דיחזקאל, ומ"מ בביאורי על המדה"ג שמות שעכשיו נדפס ציינתי כמה לשונות דיש משמעויות שיהיו בו שימושים לעתיד, יעוי' מה שהבאתי שם ואביא להלן.

ועי' יומא עב ע"א שמא תאמר אבד סברן עצי שטים עומדים שעומדין לעולם ולעולמים, ובערוך ערך סבר כתב פירוש סבר שאנו סוברים שהקב"ה מחזירן לנו, ומ"מ אינו מוכרח דמיירי בקרשים דוקא, די"ל דמיירי במקדש ג"כ שהוא המשכו של המשכן.

אבל עי' במהרש"א שם לענין הקרשים שפי' דמיירי שהקרשים עומדים אחר שנגנז המשכן.

[אם כי במהרש"א לא נזכר שיחזור לישראל אא"כ נצרף דברי הערוך עם דברי המהרש"א אבל אינו ברור דהמהרש"א מפרש מענין עמידת הדבר אבל בערוך משמע דמפרש מענין שיבת הדבר לישראל וא"כ אינו מוכרח לצרף ב' הדברים יחד דאפשר שהנידון איך לפרש את "סברן" של הקרשים].

אולם כעת אחר שעיינתי בדברים שוב כהמשך לשאלתך מצאתי דבר חדש בהערות הגריש"א על הגמ' שם שכתב דנראה שר"ל שיהיה משכן זה עומד על תילו לצד המקדש לעתיד ויהיו מקריבין הקרבנות רק במקדש.

במדה"ג (משפטים מהדורתי הוצאת זכרון אהרן עמ' קנ) מזבח אדמה תעשה לי כל מקום שנאמר לי הרי הוא קיים לעולם, וציינתי בביאורי שם לדברי הגמ' הנ"ל.

ועוד במדה"ג תרומה מהדורתי עמ' שנ ויקחו לי תרומה כל מקום שנאמר לי הרי זה קיים לעולם וציינתי בביאורי שם לדברי הגמ' הנ"ל.

ועוד במדה"ג תצוה עמ' תסו וקדשתי את אהל מועד ואת אהרן ואת בניו מקיש קדושת מקדש לקדושת אהרן מה קדושת אהרן לעולם כך קדושת מקדש לעולם ע"כ, וציינתי שם לדברי הגמ' ביומא הנ"ל וכן לדברי הגמ' בריש עירובין דאשכחן משכן דאקרי מקדש.

ולפי הצד דאין כוונת הגמ' ביומא לזה א"כ כנ"ל על המזבח י"ל דמזבח שעשה שלמה הוא המשכו של מזבח המשכן ועד"ז י"ל גם לענין המאמר האחרון הנ"ל