רבי יוחנן הסנדלר

רבי יוחנן הסנדלר
בס”ד
י”ז אדר ב’ ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
במשנה מסכת קידושין (ד, יד) כתוב: “רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה”. עכ”ל המשנה.
עלה על דעתי לשאול בס”ד, ידוע הוא כי היו הרבה מן התנאים ומן האמוראים שהיו עמלי כפים לפרנסתם, ואחד מהם הוא רבי יוחנן הסנדלר, ובפשטות הבנתי שסנדלר הוא אחד שמתקן מנעלים, ושאלתי את עצמי מדוע לא בחר באמנות נקייה, באופן שתתן לו את האפשרות ללמוד תודה בידים נקיות ויוכל להרהר בדברי תורה ולומר דברי תורה תוך כדי מלאכתו.
שאלתי שאלה זו בשיעור שלי בבית הכנסת “בית מאיר” (עפולה ת”ו), וידידי היקר אליהו הרוש הי”ו (עפולה ת”ו) אמר שלכאורה סנדלר הכוונה היא למי שמייצר סנדלים, ולא למי שמתקן סנדלים.
כדבריו מצאתי בספר מגן אבות לרשב”ץ על אבות (ד, יא) שכתב, וז”ל:
רבי יוחנן הסנדלר אומר, פירוש סנדלר, שהיה עושה סנדלים. וייחס אותו על שם אומנותו, כמו נחום הלבלר, שמעון השזורי, שמעון הפקולי, שהיה משתכר בצמר גפן כמו שנזכר בפרק כל היד. ורבי יהודה הבשם, בפרק אלו טרפות. ורבי יהודה הסבך, פרק הדר. ובפרק יש נוחלין, רבי יהודה הנחתום. ובפרק רבי אליעזר דמילה, רבי יהודה הגוזר. ובאחרון מיומא, לוי הסייד. ואעפ”י שנוספה בו רי”ש באחרונה, ואין בלשון הקודש תוספת רי”ש כי היא אות שרשית, הרבה נמצא כן מלשון ארמית בשמות האומנות, בירושלמי פרק לא יחפור ובמסכת חלה יש, חלוטר, והוא מוכר חלוטין. וכן שם, נחתומר, והוא הנחתום. וכן פירש שם הרב ר’ יהודה בר’ יקר ז”ל וכן פלטר שבגמרא בבלית, עושה פת שנמכר בפלטיא. וכן נמכר בשוק, המוכרו, נקרא פלטר. כמו שאמרו בירושלמי דשביעית, חמשה אחין מלקטין ירק ואחד מוכר על ידיהן, אמר רבי יוסי ברבי בון, ובלבד שלא יעשו פלטר. מהו ובלבד שלא יעשו פלטר, דלא יהא מיזבן בכל שעה. כן נראה פירוש זה השם. עכ”ל.
כן כתב בפירוש מלאכת שלמה על המשניות על מסכת יבמות (יב, ה) משם הרשב”ץ. עיי”ש. וכן ראיתי שהביאו אח”כ משם הערוך ערך סנדל שהיה עושה מנעלים.
ידידי היקר ממשתתפי השיעור הנ”ל, ברזילאי יעקב הי”ו (עפולה ת”ו) אמר דבר חידוש שיתכן שהוא עבד בתיקון סנדלים בדווקא כדי שיהיה מזדרז במלאכתו ויוכל לחזור מהר לתורה כי אינו רוצה להיות בעבודה שאינה נקייה הרבה זמן.
עוד ראיתי שהביאו בספר מבוא לתלמוד שיש אומרים שהיה נוקב מרגליות, הקרויים בארמית “סנדלבונים” (עיין סנהדרין נט ע”ב), וציינו שם לספר היוחסין צד 47. עיי”ש. ולא הבנתי מדוע ציינו לספר היחוסין דהרי שם כתוב שהיה עושה סנדלין, ולא כתוב שהיה נוקב מרגליות, וצ”ע אם כן מאין מקורם שזה היה מלאכתו. וצ”ע.
בכל אופן לפי זה שביארו שהיה נוקב מרגליות, מובן שבאמת בחר במלאכה נקייה, באופן שיכול להרהר ולומר דבר תורה תוך כדי מלאכתו.
בברכה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה