קיום שלוש סעודות בלילה בשבת שחל בה ערב פסח

ב”ה למרן שר התורה הגרע”מ סילבר שליט”א לפני עשרים ואחד שנים חקרתי ב”ה שאלה מעניינת והבאתי כמה תשובות רבנים בזה ואשמח לקבל חוות דעתו הרמה בזה הנה מעיקר הדין צריך לאכול סעודה אחת בליל שבת, וב’ סעודות ביום שבת, וכתב ברמ”א בשו”ע או”ח (סי’ רצ”א סעיף א’) שמי שלא אכל בליל שבת, יאכל שלש סעודות ביום השבת, ע”כ. ואפשר דבמקום הדחק ואונס שיודע שלא יוכל לאכול ביום השבת ב’ סעודות, כגון כשחל ערב פסח בשבת, ולכך אוכל בליל שבת ב’ סעודות, [כמובן בהפסק של כמה שעות ביניהם, שלא יגרום לברכה שאינה צריכה] וביום סעודה אחת, י”ל שיצא בדיעבד ידי חובת ג’ סעודות בשבת. ויש להביא קצת ראיה מגמ’ שבת (קיז:) ת”ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת, שלוש, רבי חידקא אומר ארבע, א”ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה’, היום לא תמצאהו בשדה (שמות ט”ז, כ”ה) רבי חידקא סבר הני תלתא היום לבר מאורתא, ורבנן סברי בהדי דאורתא, ע”כ. והרי הלכתא כרבנן, וכמו שכתב שם הרי”ף, וכן כתב ברמב”ם (הלכות שבת פ”ל ה”ט) וז”ל, חייב אדם לאכול שלוש סעודות בשבת, אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה עכ”ל, וכתב במגיד משנה שם דקיי”ל כת”ק, ע”כ. ומשמע מלשון הגמרא דאמרי דלרבנן צריך לקיים ג’ סעודות של שבת “בהדי דאורתא”, דה”ה (בדיעבד עכ”פ) אם אכל בלילה ב’ סעודות, וביום סעודה אחת, דיצא, כיון “דבהדי דאורתא” אכל ג’ סעודות. וגם ראיה מדברי הפרישה (בטור או”ח שם ס”ק ה’) שכתב וז”ל, או שהוא מתענה פטור מג’ סעודות, יש מקשים פשיטא כיון דמתענה האיך יאכל, ומשני דהוה אמינא צריך לאכול בלילה לפני התענית, ליל כניסת שבת ג’ סעודות, עכ”ל. ומשמע מדבריו דאם מתענה, פטרינן ליה ולא מטרחינן ליה שיאכל ג’ סעודות בליל שבת, אבל אם באמת יאכל בליל שבת ג’ סעודות, ואח”כ יתענה ביום השבת, יצא ידי חובת ג’ סעודות בשבת, ודו”ק. ושאלתי זאת להגאון רבי אביגדור הלוי נבנצל שליט”א, אם בשעת הדחק יכול לצאת ג’ סעודות ע”י שיאכל ב’ סעודות בלילה, ואחד ביום, וענה לי וז”ל, תלוי במחלוקת הפוסקים אם יש לכל סעודה זמן מיוחד לה, או לא, ובלית ברירה יאכל שתים, או אף ג’ בליל שבת. עכ”ל. והגאון רבי מאיר מאזוז שליט”א, כתב לי וז”ל, נראה דהוא הדין, דהא ילפינן שלש סעודות, מדכתיב ג’ פעמים היום, וא”כ היום והלילה היינו הך כמו שנאמר ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד (בראשית א’ – ה’), ועוד דכל דאפשר לתקוני מתקנינן, ואם יוכל לאכול מחר שוב שתי סעודות כדין עדיף לקיים מצוה בזמנה. עכ”ל. והגאון רבי ברוך ראובן שלמה שלזינגר (שליט”א), [זצ”ל] כתב לי וז”ל, בענין הא דכתב הרמ”א בסימן (רצ”א ס”א) בשם תוס’ והרא”ש בפסחים (דף ק”א א’) דמי שלא אכל בליל שבת יאכל שלוש סעודות ביום השבת, ושאל מע”כ אם יודע שלא יוכל לאכול ביום השבת שתי סעודות, האם יכול בדיעבד לאכול שתי סעודות בלילה ואחת ביום. הנה זה לא שאל מע”כ אם לא יוכל לאכול כלל ביום השבת האם יכול בדיעבד לאכול ג’ סעודות בלילה, דזה פשיטא דאפילו אם יטעום ביום ולא יתענה אפ”ה חייב לאכול לפחות סעודה אחת ביום דכבוד היום עדיף מכבוד הלילה כדאיתא בפסחים דף (ק”ה א’). ונראה דגם ב’ סעודות לא שייך לאכול בלילה במקום ביום מפני ב’ טעמים, דהנה איתא בשבת (דף קי”ז ב’) ת”ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש, רבי חידקא אומר ארבע, א”ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, ויאמר משה אכלוהו היום, כי שבת היום לה’, היום לא תמצאהו בשדה, ר”ח סבר הני תלתא היום לבד מאורתא, ורבנן סברי בהדי אורתא ע”כ. והנה תלתא היום קאי על יום השבת ממש ולא על הלילה, שהרי משה אמר להם תלתא היום בשבת בבוקר כדכתיב בקרא ויניחו אותו עד הבוקר וגו’, ולכן סובר רבי חידקא דצריך לאכול ג’ ביום לבד מלילה, אלא דרבנן סברי דכיון דאיכא חיוב קידוש על היין בלילה דוקא, ואין קידוש אלא במקום סעודה, במילא יוצא בלילה באחד מן הג’ סעודות, כיון שהפסוק היום הוא רק אסמכתא, אבל להוריד עוד סעודה מן היום מנלן הלא כתוב היום שהוא ביום השבת ולא בלילה. ותו אם יאכל ביום רק סעודה ג’, מתי יאכלנה, הלא סעודה ג’ מתחיל זמנה משש שעות ומחצה כדאיתא בסימן (רצ”א ס”ב), ואסור להתענות בשבת עד חצות אלא אם הוא אנוס כדאיתא (ריש סימן רפ”ח), ואם יטעום מיני תרגימא או פירות קודם חצות, ואחר חצות יקיים סעודה ג’ הרי כבר אכל ביום השבת שתי סעודות. עכ”ל מכתבו של הגר”ש שלזינגר (שליט”א) [זצ”ל]. *בברכת כהנים באהבה כעתירת* *גמליאל הכהן רבינוביץ* *מח””ס “”גם אני אודך””* *ו””פרדס יוסף החדש”” על המועדים.*