סנהדרין נז. (בן נח, גזל, כותי בכותי)

סנהדרין נז. א) ועל הגזל בן נח נהרג והתניא על הגזל גנב וגזל וכן יפת תואר וכן כיוצא בהן כותי בכותי וכותי בישראל אסור וישראל בכותי מותר ואם איתא ניתני חייב משום דקבעי למיתני סיפא ישראל בכותי מותר תנא רישא אסור והא “כל היכא דאית ליה חיובא מיתנא קתני” דקתני “רישא” על שפיכות דמים כותי בכותי וכותי בישראל חייב ישראל בכותי פטור התם היכי ליתני ליתני אסור ומותר והתניא כותי ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין לכאורה הלשון כל היכא אינו מדוקדק וצ”ע ב) כיוצא בו בגזל מאי היא אמר רב אחא בר יעקב לא נצרכה אלא לפועל בכרם פועל בכרם אימת אי בשעת גמר מלאכה התירא הוא אי לאו בשעת גמר מלאכה גזל מעליא הוא אלא אמר רב פפא לא נצרכה אלא לפחות משוה פרוטה אי הכי כותי בישראל אסור הא בר מחילה הוא נהי דבתר הכי מחיל ליה צערא בשעתיה מי לית ליה כותי בכותי כיוצא בהן כיון דלאו בני מחילה נינהו גזל מעליא הוא וברש”י אי לאו בשעת גמר מלאכה גזל מעליא הוא – וגזל תנא ליה רישא וצע”ק מדוע לא פירש רש”י כפשוטו שגזל מעליא הוא ואין זה כיוצא בו וכמו שכתב רש”י בד”ה כותי בכותי כיוצא בו – בתמיהה וגבי כותי בכותי מוציא פחות משוה פרוטה מכלל פרוטה וקרי כיוצא בו בגזל ולא גזל ממש וצ”ע