נוסח אמירת רבי חנניא בן עקשיא לפני הקדיש ועוד פרטים עליו

בס”ד
ד’ מרחשון ה’תשפ”ו
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בגמ’ מכות (כג ע”ב) כתוב, וז”ל:
ר’ חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב”ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ה’ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. עכ”ל.
וכן הוא הנוסח באבות פרק ו’ משנה טו, וכן באבות דרבי נתן פרק מ”א משנה י”ז.
ועיין במדרש תנחומא פרשת שלח אות ט”ו, רעיון דומה לזה, וז”ל:
ויאמר ה’ אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם זש”ה אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה (תהלים נז) ה’ חפץ למען צדקו (ישעיה מב) זרע להם הקב”ה את התורה ואת המצות לישראל כדי להנחילם חיי העוה”ב ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל וכו’. עכ”ל.
ומצאתי בתנא דבי אליהו (זוטא, פרק י”ז), נוסח זה, וז”ל:
רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב”ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ויקרא כב) ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני ה’ ואומר (ישעיה מב) ה’ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. עכ”ל.
חיפשתי מעט בין מפרשי הספר תנא דבי אליהו האם ביארו משהו בשינוי הנוסח שנמצא בתנא דבי אליהו זוטא, ולא ראיתי שהתעכבו על נוסח זה.
וצ”ע מדוע כולם משתמשים בנוסח ללא מה שכתוב בתנא דבי אליהו זוטא, “שנאמר (ויקרא כב) ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני ה’ ואומר” וכו’, והאם יש ענין להשתמש בנוסח הזה דווקא כדי לומר אותו מושלם כמו שהיה אומר אותו רבי חנניא בן עקשיא, או שאין ענין.
מלבד זאת ראיתי שבספר “מבוא לתלמוד” של מהדורת שוטנשטין כתוב על רבי חנניא בן עקשיא עוד פרטים קטנים (עמו’ 230-231), ושמוזכר הוא בענין הנחת אברי קרבן מוסף על כבש המזבח בתוספתא מסכת שקלים (ג ,יג), וז”ל:
איברי תמיד שאמרו [ניתנין] למטה ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח ושאמרו ניתנין למעלה ניתנין מחצי כבש ולמעלה במערב רבי חנניא בן עקשיא אומר אלו ואלו ניתנין מחצי כבש ולמטה אלא שהתמידין במערב ומוספין במזרח ושל ראשי חדשים ניתנין תחת כרכב המזבח מלמטה איזה הוא כרכב המזבח בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים אילך. עכ”ל.
עוד הביאו שם דעה שיתכן שהוא אח של רבי שמעון בן עקשיא המוזכר בסוף מסכת קינין (ג, ו) (ועיין סדר הדורות “תאים ואמוראים אות ע’ ערך עקשיא).
עוד ראיתי (שם, הערה 119) שכתוב שלפני נוסחאת הספרים למסכת סופרים (ה, ד) רבי חנניא בן עקשיא היה בן דורם של רבי יהודה ורבי יוסי ונחלק עמהם, וז”ל המשנה:
הכותב את השם וטעה בה אות אחת יתלנו מלמעלה רבי שמעון שזורי אומר שם כולו תולין אות אחת ממנו אין תולין טעה את כל השם יתלנו בין השיטין דברי ר’ יהודה רבי מאיר אומר מוחק מלפניו וכותב את השם על מה שמחק רבי שמעון בן אלעזר אומר משמו אין תולין אלא השם ואין כותבין האזכרות על מקום הגרר ר’ חנניא בן עקביא אומר יגנז את כל היריעה. עכ”ל.
אלא דבגירסא זו כתוב רבי חנניא בן עקביא ולא עקשיא ואם נאמר שהוא רבי חנניא בן עקשיא אם כן נצטרך להגיה בעוד הרבה מקומות עקשיא במקום עקביא ולכאורה זה לא יתכן.
אחד מהם הוא אבות דרבי נתן מנוסחת צרפת (פרק יב, (ותחתיו ציין לפרק כ”ח, ובמקום אחר ראיתי פרק כט, ברייתא ג), וז”ל:
רבי חנניא בן עקביא אומר הניעור בלילה מתוך דברי תורה סימן יפה לו מתוך דברי שיחה סימן רע לו. עכ”ל.
קברו של רבי חנניא בן עקשיא נמצא בכפר ענן בצפון ארץ ישראל כן כתב סדר הדורות (בערך רבי חנניא בן עקשיא) וכיום מכונה המקום כפר חנניא, שאולי זה היה שמו המקורי של הכפר (עיין בבא מציעא עד ע”א).
אשמח מאד לתשובה, וכמו כן אשמח אם יש פרטים נוספים על רבי חנניא בן עקשיא שאפשר לדעת.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה