מעשה דחולדה ובור

מעשה דחולדה ובור
בענין מה שמובא בגמ’ תענית (ח ע”א), וז”ל: ואמר רבי אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מניין מחולדה ובור ומה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. עכ”ל הגמ’. ועיי”ש פירש”י ובתוס’ ד”ה ד”ה בחולדה ובור כך בהקב”ה על אחת כמה וכמה, מה שכתבו, וביתר ביאור הסיפור שמובא ברש”י ובתוספות הובא בספר הערוך – אות החית ערך חלד, עיי”ש. ואכמ”ל.
שאלתי היא האם ידוע מי היא הריבה שטבעה ומי הבחור שהציל אותה?
כי מצאתי בספר אוצר חיים של רבי יצחק דמן עכו סימן קמ”א (מהדורת הרב תורגמן) דבר פלא:
א’. שינוים מעט בסיפור ממה שכתוב במקור.
ב. כתב בתחילת דבריו.
וז”ל (ואולי לתועלת הענין אביא כאן את כל לשונו. לפחות את הסיפור לא את דברי הסוד בסיפור):
אהיד”ע משתכל במעשה הנזכר בדברי רז”ל על בתו של ר’ מאיר התנא ז”ל עם ר’ יוסי הכהן ז”ל, בחולדה ובור וראיתי בו סוד על דרך האמת וצריך אני לכתוב המעשה תחלה וזהו אמרו, כי יום מן הימים הלכה בתו של ר’ מאיר לטייל בפרדס והיא היתה יפת תאר ויפת מראה מאד, היא מתהלכת בפרדס גדול זה ותעתה בו ולא ידעה לשוב לפתח הפרדס לצאת ממנו, ולרוב הילוכה הנה והנה לבקש את הפתח צמאה לשתות מים ונזדמן לה מקום שהיתה בו בריכה גדולה שהיו בה מים ויבשו ולא נותר מהם רק מעט באמצעה, ירדה בו לשתות וטבעה בטיטה שהיה רב עד חצי גופה ויותר, בקשה לצאת ולא יכלה ועמדה שם עד בין הערבים והיא צועקת לאמר הושיעוני והצילוני ומזה הטיט הוציאוני.
והזמין לה הקב”ה איש יהודי חסיד גמור ושמו ר’ יוסי הכהן, ובא לה ואמר לה בת מי את אמרה לו בת ר’ מאיר התנא אנכי ובאתי לפרדס זה לטייל בו ותעיתי וגו’, ועתה הוציאני ומי יתן לך שכרך, ויאמר לה אין אני מבקש מאביך אלא שתנשאי לי לאשה ותאמר לו, ומי אתה ויאמר לה אני כהן התלמיד העוסק בתורה יומם ולילה ותאמר לו אנשא לך לאשה, ויאמר לה השבעי לי ותשבע לו וירד אחריה ויוציאה חוצה ויטהר את בגדיה וילך עמה, הוציא אותה מהפרדס, ובעודם הולכים מצאו בדרך מקום בור ולידו חולדה, ותאמר לו יהיו בור זה וחולדה זו עדים בפניך שלא תנשא לזולתי, וקבל על עצמו שיהיו עדים אלו, ויפרדו וילך הוא לביתו והיא הלכה לבית אביה.
ויהי היום וזקני עיר גדולה של יהודים מבקשים ת”ח לשכון עמהם, ויקם ר’ יוסי זה וילך עמהם ויקח את אמו עמו וילך עמהם, וישכון עמהם שנים, וכראות בני הקהל את חכמתו והוא ואמו חסידה גמורה, עמדו וחלו את פניו לישא אשה מבנות בני העיר, והוא תמיד ימאן כי יזכור לבתו של ר’ מאיר, ודוה לבו ואין לו למי יגלה, ואמו ג”כ מחלה פניו שישא וימאן ולא יאמר הטעם. עד שהפצירו בו מאד ויעש כן ותהר האשה ותלד לו בן ותגמלהו אמו, ותהר עוד ותלד לו בן שני ויגדל הבן הראשון ויהי הוא מתהלך בשדה, והנה ויפול בבור שהיה ברחוב וימת, ויהי הבן הקטן ישן ותבא חולדה ותנשוך בעורפו נשיכה חזקה עד מאד וימת גם הוא. כראות אמו החסידה ב’ מקרים אלה הרעים בשני בני בנה אמרה לא מקרה הוא, ותעמוד ותקרא לבנה זה ותאמר לו לאמר הואיל ואין מיתה בלא חטא ואין ייסורין בלא עון, יודעת אני בעצמי ידיעה ברורה שלא מתו בניך בעווני, פשפש נא במעשיך וראה מה עשית ומה היה העוון הגדול הזה אשר המית שני בניך אלה.
ויאמר לה בנה איני יודע בי חטא ועון אשר מתו בני אלה בו, רק אחד והוא שכך וכך קרה לי עם בתו של ר’ מאיר ואולי חטא זה שלא קיימתי את דברי עמה המית את בני ונתקיים בי מקרא שכתוב יד העדים תהיה בו בראשונה וגו’, באו העדים שהם חולדה ובור והמיתו את הבנים אשר נולדו לו מאשה זו אשר הכרחתני לישא אותה. כשמוע אשתו את דבריו אלה ותאמר לו לך עתה ותשאנה והביא אותה עמך ולאהבתך אשרת אותה, ואדברה. והבת (של רבי מאיר) ג”כ לא שמעה לקול אביה ואמה להנשא לילוד אשה בכל אלו הימים שעברו, אבל עשתה את עצמה כשוטה מקרעת כסותיה ומדברת דברי הבאי, למען לא יבקש אדם לישאנה ותשמור את הסוד ותמנע מלומר טעם מיאוניה להינשא. וכל איש חכם או עשיר או מיוחס אשר יבא ויבקש מר’ מאיר את בתו זו, יאמר לו שוטה מוחלטת היא אינה ראויה לאיש.
ויעמוד ר’ יוסי זה וילך לו מעיר אל עיר עד אשר הגיע לעירו של ר’ מאיר, וילך אל בית מדרשו ויבקש ממנו את בתו להשיאה, ויען אותו ר’ מאיר אינה הגונה לך וגו’, ויאמר לו ר’ יוסי אעפ”כ הרשיני ואלך אליה ואדבר עמה אולי תתרפא וישוב דעתה לה, ויאמר לו לך. וילך אליה והיא לא הכירתהו ובקשה להתנהג עמו בדרך שטות כמנהגה עם זולתו, ויאמר לה התזכרי ביום פלוני וגו’ וספר לה כל המעשה, כששמעה את דבריו אלה בכתה ונאנחה ותאמר לו זכרתי, ומי הגיד לך ענין זה ויאמר לה אני הוא, ותחי רוחה ותאמר לו ולמה זה לא קיימת דבריך ושכחתני והנחתני עד עתה, ויאמר לה מוכרח הייתי, ועתה הנה באתי לישא אותך.
ויספר ר’ יוסי לר’ מאיר את כל הדברים האלה וישמח ר’ מאיר מאד, ויתן אותה לו לאשה ויקחה ויבא אליה ותהר ותלד לו ז’ בנים ע”כ דברי המעשה. עכ”ל.
והנה וכתב כאן מפורש בדבריו, שהריבה הייתה בתו של רבי מאיר. וצ”ע היא בתו של רבי מאיר בעל הנס.
וכתב שהבחור היה רבי יוסי הכהן. וצ”ע אם הוא רבי יוסי הכהן הידוע לכאורה נראה שלא מסתדר שיהיה חתנו של רבי מאיר בעל הנס אלא אם נאמר שהיה רבי מאיר אחר.
ואשמח מאד לדעת אם יש לכם איזה ידיעה על ענין זה.
מלבד זאת האם יש לכם מה להרחיב בענין זה של החולדה והבור.
תודה רבה על כל התשובות הנפלאות והמיוחדת.
כל טוב
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו