מנחות וחולין (לא נהנין – חטאת / בשר בחלב – סדר)

א) מנחות ד: והתנן המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין מפני שראויין לבא כולן שלמים מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה ועיין רש”י לא נהנין – מדרבנן מפני דמי “עולה” שבהן ולא מועלין – מפני שראויין לבא לשלמים הואיל ולא הפריש אלו “לחטאת ואלו לשלמים” ושלמים אין בהן מעילה דלאו קדשי ה’ נינהו אלא ממון בעלים אלא באימורים לאחר זריקת דמים בפ”ק דמסכת מעילה (דף ז:) סתומין – דלא פירש אלו “לחטאת ואלו לעולה” ויש להעיר, א) מדוע בד”ה לא נהנין לא כתב רש”י “מפני דמי ‘חטאת’ ועולה שבהן” ב) מדוע בד”ה ולא מועלין לא כתב רש”י “הואיל ולא הפריש אלו לחטאת ‘ואלו לעולה’ ואלו לשלמים” כו’ ג) מדוע בד”ה סתומין לא כתב רש”י “דלא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה ‘ואלו לשלמים'” וצ”ע בכל זה. ב) חולין קג: מתני׳ כל הבשר אסור לבשל ״בחלב״ חוץ מבשר דגים וחגבים ואסור להעלות עם ״הגבינה״ על השלחן חוץ מבשר דגים וחגבים ועיין רש״ש ותפארת יעקב שהעירו מדוע פתח בחלב וסיים בגבינה. ואני חשבתי לתרץ דמתניתין דיבר בהווה ודרך לבשל בחלב ולאכול עם גבינה ולא לאכול עם חלב. (כמדומני שבזמן הגמרא עיקר משקה שהיו שותים היה או מים או יין ושכר) האם אפשר לפרש כן?