מלאך קומם ומלאך קנור מי הם ומה מהותם

מלאך קומם ומלאך קנור מי הם ומה מהותם
ומלאך שננדיאל
בס”ד
ליל י”ג שבט ה’תשפ”ה
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בענין המעשה עם רבי יהושע בן לוי המובא בגמ’ כתובות (עז ע”ב) והובא בספר “כל בו” סימן ק”כ וכן בשיבולי הלקט כל הסיפור באריכות, ובתוך הדברים כתב (שם), וז”ל:
ועוד אמר רבי יהושע בן לוי בקשתי למדוד בגיהנם ולראות אותו ולא נתנו לי רשות משום צדיקים לא יראו גיהנם שלחתי לאותו מלאך ששמו קומם שיפתח לי גיהנם כלו ולא היה יכול שבאותה שעה המיתו רבי ישמעאל כהן גדול ור’ שמעון בן גמליאל ועשרה צדיקים ובאה שמועה ולא יכולתי ללכת עם אותו המלאך לגיהנם, יום אחד עמדתי וקבלתי עם קנור המלאך והלך עמי האור עד שבאתי לשערי גיהנם והם פתוחים והרשעים שהיו שם ראו את האור ושמחו ואמרו זה לזה האור הזה שיוציאנו מכאן, וראיתי בתים אורכן עשרה מילין על חמשה מילין פתוחות גבים גבים של אש וכו’…עכ”ל.
וצ”ע מי הם המלאכים קומם וקנור, מה מהותם ומה תפקידם, האם הם מלאכים מצד הטוב או מצד הרע, והיכן הם מוזכרים מלבד מדרשים אלו.
באחד המקומות שהביא את המדרש על רבי יהושע בן לוי, ראיתי שבמקום “קנור המלאך” גורס “קיפוד המלאך”.
וראיתי בספר “מלאכי עליון” לרבי ראובן מרגליות במלאכים מסטרא דשמאלא אות ק”ה שכתב, וז”ל:
קיפוד- שר של גיהנם קיפוד שמו כו’ הפתח האחד במדבר ושם ירדו לשאול קרח ועדתו ולשם ממונה קיפוד. עכ”ל. וציין בהערה ק”ה למדרש כונן, ביהמ”ד ח”ב ע’ ל’. עיי”ש.
ממש לפני ששלחתי את השאלה ראיתי ב”אוסף מדרשים” הוצאת מכון “זכרון אהרן” הובאה “ברייתא דריב”ל”, ושם כת”ר שליט”א לא כתב בביאור כלום ממהות המלאכים האלו וענינם. ואשמח מאד לדעת האם התחדש לכת”ר שליט”א מאז עוד פרטים על מהות המלאכים האלו. יש לציין שבספר “מלאכי עליון” של רבי ראובן מרגליות זצ”ל לא הביא שמות המלאכים האלו.
ועוד כרגע אדבר אם אנו עוסקים כבר בענין מלאכים הנה בסידור “תפלת החודש” (דפוס ליוורנו) הובא ב”אמת ויציב” לכוון במילים “עזרת אבותינו אתה הוא מעולם”, עזר”ת בגימטריא מיכא”ל מלכיא”ל שננדיא”ל, וידוע הוא כי הר”ת שלהם הוא ממ”ש וזה מה שכתב רש”י וישלח יעקב מלאכים – ממ”ש ר”ת של אלו הג’ מלאכים.
מקור הרעיון הוא מכתבי קודש של קדוש ה’ ציס”ע רבי שמשון מאוסטרופולי הי”ד זיע”א, וציין הוא ז”ל שמקור שמות המלאכים מזוהר חדש וספר פליאה. ועיין כל זה בספר “ניצוצי שמשון” פרשת וישלח, מה שהביא בזה.
חיפשתי ולא מצאתי שם המלאך “שננדיאל” ב”זוהר חדש” וכן בספר ה”פליאה” וכן עיינתי בספר “מלאכי עליון”, ולא מצאתי שם המלאך “שננדיאל”.
בספר “קהלת יעקב” לרבי יעקב צבי יאליש זיע”א בעל המלא רועים כתב לבאר סוד ג’ מלאכים אלו בערך “עז” מילת “עזרת” עיי”ש, אך לא כתב מקור השם “שננדיאל”. וצ”ע.
עוד יש להוסיף על מלאכים ממ”ש – מצאתי כעת שבספר שפת אמת ממוהר”ר משולם שרגא פייבוש זצללה”ה מברעזאן (נדפס לראשונה בלעמברג תרל”ט, מחדש ירושלים תשס”ח) שכתב בפרשת וישלח גירסא אחרת בשמות המלאכים מיכאל מלכיאל שקדיאל (או שננדיאל). עיי”ש.
עוד מצאתי בספר פרד”ס להרמ”ך (פירושים, חידושים וליקוטים על התורה והזהר מכתבי יד קודשו) של הרב המקובל כלפה מכלוף זצוק”ל שכתב בפרשת וישלח על דברי הזוה”ק (זוהר ח”א קסו ע”א) הה”ד וישלח יעקב מלאכים, מלאכים ממש הוו ודאי. (ב, ה).
“ממש” – ר”ת: מ’יכאל, מ’לכיאל, ש’קדיאל. – גימטריא: עזר”ת. וזהו “עזרת אבותינו אתה הוא מעולם”. (תפלת שחרית). עכ”ל.
ונזכרתי שגם פעם מרן ראש הישיבה מאיר מאזוז שליט”א אמר בעלון בית נאמן פרשת וישלח גליון 336 (תאריך ט”ז כסלו תשפ”ג) אות י”ג כתב שם, על ענין וישלח יעקב מלאכים ופירש”י מלאכים ממש, ממ”ש ר”ת מ’יכאל מ’לכיאל ש’ננדיאל, ובהערה 20 כתב: אבל השם הזה “שננדיאל”, אני לא זוכר אותו בשום מקום. ויכול להיות שיותר טוב לומר “שקדיאל”, וזו אותה גימטריא. ע”כ.
וחיפשתי ולא מצאתי שם של מלאך כזה בשם “שקדיאל”. וצ”ע.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו