לוקוס לוקוס: מדוע מרים בת בילגה כינתה את המזבח זאב?

בס”ד
ליל כ”ה תמוז ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיב א משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בגמ’ סוכה (נו ע”ב), וז”ל:
בילגה לעולם חולקת בדרום: תנו רבנן מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים כשנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה ויש אומרים משמרתו שוהה לבא ונכנס ישבב אחיו עמו ושימש תחתיו אף על פי ששכיני הרשעים לא נשתכרו שכיני בילגה נשתכרו שבילגה לעולם חולקת בדרום וישבב אחיו בצפון בשלמא למאן דאמר משמרתו שוהה לבא היינו דקנסינן לכולה משמר אלא למאן דאמר מרים בת בילגה שהמירה דתה משום ברתיה קנסינן ליה לדידיה אמר אביי אין כדאמרי אינשי שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה ומשום אבוה ואימיה קנסינן לכולה משמרה אמר אביי אוי לרשע אוי לשכינו טוב לצדיק טוב לשכינו שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. עכ”ל.
פירש”י ד”ה לוקוס, וז”ל: הוא זאב בלשון יווני. עכ”ל.
והנה ידוע כי המזבח היה בחלק של בנימין שנקרא זאב כמו שכתוב בפסוק “בנימין זאב יטרף”. וכן כתב הבן יהוידע על אגדות הש”ס (שם), וז”ל: לוקוס לוקוס. כפלה הלשון דרמזה על מזבח בית ראשון ומזבח בית שני לומר שניהם לא הועילו. והא דקראתו זאב מפני דבית המקדש היה בחלק בנימין שנקרא זאב. עכ”ל.
אלא מה שצ”ע מדוע אמרה בלשון זה: “מכלה את ממונן של ישראל”, האם בזאב ישנה תכונה שכאשר הוא טורף הוא מכלה יותר משאר בעל חיים טורפים כמו אריה או כמו נמר וכדומה.
אשמח מאד לתשובת כת”ר שליט”א
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו
(23:48 07/30/2024) רן אבוחצירא: עוד אני מוסיף על השאלה מעט:
מרים בת בלגה כאשר אמרה לוקוס לוקוס והיינו זאב זאב ובעטה במזבח, אמנם זה המעשה שעשתה אך כוונתה הייתה לה’ יתברך, וכמו שכתוב באבות דרבי נתן (א, ו), וז”ל: ד”א אל תבואני רגל גאוה זה טיטוס הרשע שנשחקו עצמותיו שהיה מורה בידו והיה מכה על גבי המזבח ואומר לקוס לקוס את מלך ואני מלך בוא ועשי עמי מלחמה כמה שוורים נשחטו עליך כמה עופות נמלקו עליך כמה יינות נסכו עליך כמה בשמים קטרו עליך אתה הוא שמחריב את כל העולם שנא’ (ישעיה כט) הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו. עכ”ל.
הרי לנו שטיטוס היה מכה על גבי המזבח ואומר לוקוס לוקוס, את מלך ואני מלך וברור שבאומרו “את מלך” כוונתו לקדוש ברוך הוא.
וצ”ע מה הקשר והיחסיות בין הקב”ה לזאב.
והאם כתוב באיזה מקום שהקב”ה נמשל לזאב.
ומדוע הגוים משתמש בזאב כמשל של משהו שמכלה הכל, האם היה להם איזה דבר עם זאב, אדרבא הגוים עצמם נמשלים לזאבים וכמו שכתוב, במדרש תנחומא (תולדות – פרק ה), וז”ל: אדריאנוס אמר לרבי יהושע גדולה הכבשה העומדת בין שבעים זאבים אמר ליה גדול הוא הרועה שמצילה ושומרה ושוברן לפניה הוי כל כלי יוצר עליך לא יצלח. עכ”ל.
בברכת התורה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא