לברך אדם שלא חזר בתשובה

בס”ד
ליל יח’ אדר א’ ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
למדתי היום (יז אדר א’ ה’תשפ”ד) בספר “פרי מגדים” של רבי יוסף אירגס זצוק”ל וזיע”א, וראיתי שכתב באות קכ”ט מספר חסידים (ואמנם לא הבאתי את לשונו כי העדפתי להביא את לשון ספר חסידים), וז”ל ספר חסידים, (סימן תשנ”ד):
כל הנביאים קודם שהיו מתפללים על ישראל, היו ישראל מבקשים לנביאים שיתפללו עליהם, והנביאים היו אומרים תעשו תשובה ונתפלל עליכם. והיו אומרים (אם יש להם דיין שישפוט אותם או אומרים נביא) תהיה דיין ותשפוט, ואם שומעים לו אז מתפלל עליהם, והקב”ה עונה אותן, וכל מי שאינו עושה בזה הענין אסור לעבור להתפלל בשביל ישראל. עכ”ל.
עוד כתב בספר חסידים – (סימן תשנ”ה), וז”ל:
בזמן שמתענין על דבר אחד כגון בתעניות ובה”ב אחר יום טוב, ובין ראש השנה ליוה”כ ויוה”כ עצמו, או בשביל גזירה או בשביל מגיפה, שמבקשים לצדיק גמור שיתפלל עליהם, צריך לצדיק לחקור איזו עבירה יש ביניהם, ויאמר אם אתם חפצים שאתפלל עליכם, נתקן אותו עון תחלה. ואם אינן נשמעין לו אל יתפלל עליהם, כי יותר עון הוא שיתפלל והעון בידם. ואם יהיה שום דבר בעיר, יאמרו מה הועיל לנו אותו צדיק, כמו שאמרו לר’ חנינא, ר’ יהושע צלי ואתי מיטרא, ואתה עוצר לנו המטר, ואח”כ התפלל הוא וריב”ל ולא בא גשם, אמר להם לא ר’ יהושע מביא גשמים ולא אני עוצר גשמים, אבל כשראה ריב”ל שום עבירה בהם, מוכיחם ושומעין לו, אבל אני צועק להם ואין שומעין לי. וכו’… עכ”ל.
ולפי זה עלה לי שאלה הרי ידוע הוא שישנם כמה וכמה תלמידי חכמים וצדיקים (כמובן היראים והשלמים) שמקבלים קהל ומברכים ומתפללים על המבקש מהם ברכה או עצה בשעת צרתו, ועלה בדעתי לשאול לפי הנ”ל על מה הם סומכים לברך ולהתפלל על כל אחד בלא ששואלים וחוקרים אותו את הצריך תיקון במעשיו בשמירת התורה והמצוות, ולסור מעבירות שבידו.
הרי לספר חסידים הנ”ל (סימן תשנ”ד) אסור להתפלל אם לא בדקתי מעשיהם אם יש להם מה לתקן במעשיהם.
וכן לפי מה שכתב (סימן תשנ”ה), שאם אין נשמעין לו לתקן את העון תחילה אל יתפלל עליהם.
וצ”ע עיון כל ענין זה כי היום ממש רווח שבאים לכל מי תלמידי חכמים וצדיקים לבקש ברכות ולא ראינו (בכל אופן היכן שהיינו) ששואלים אותם האם צריכים לתקן את מעשיהם. וחשבתי לעצמי שהיום מה שבאים לצדיקים והוא לא אומר להם לתקן את מעשיהם, כי עצם זה שבאים לתלמיד חכם ולצדיק יתכן שבמשך הזמן ע”י הארת פנים של החכם והצדיק יגרום להם לתקן את מעשיהם.
ועוד יתכן שהיום התלמיד חכם והצדיק הם יותר בבחינת לתת להם מרגוע נפשי ליסורים שעוברים, ועל כן אין הם מחוייבים לבדוק את מעשיהם כי רק מעודדים את נפשם ורוחם, ונוסכים בהם תקווה.
אבל עדיין צ”ע כל ענין זה.
ואשמח מאד אם כבוד הרב יוכל לבאר לי ענין זה בס”ד.
כמו כן יש עוד לשאול בענין מה שעושים פדיון נפש עם ק”ס מטבעות מכסף עפ”י נוסח הרש”ש זיע”א או נוסח רבנו החיד”א זיע”א, או נוסח של רבי נחמן מברסלב זיע”א, האם כל זאת מועיל לחולה או לכל מי שמבקש פדיון נפש בלא שעשה תשובה על מעשיו.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה