כתובות ח-יא (הערות שונות)

א) כתובות ח. רש״י ד״ה משמח חתן וכלה – ובאחרונה משמח חתן עם הכלה וכו׳ ובאחרונה שבח שמשבח להקב”ה שברא חתונת דיבוק איש באשה על ידי ״שמחה וחדוה״ לפיכך יש לחתום משמח חתן עם הכלה שהוא לשון שמחת איש באשה יש לדקדק מדוע נקט רש״י הני תרי לשונות של שמחה. ב) כתובות ח. רש״י ד״ה חדא יצירה הואי – כמאן דאמר ״בעירובין״ (דף יח.) ויבן את הצלע פרצוף שמתחילת ברייתו נברא שני פרצופין זכר מלפניו ונקבה מאחור ובד״ה בתר מחשבה אזלינן – ששנים עלו במחשבה להבראות ונברא אחד ״בעירובין בפ’ עושין פסין״ צ״ע קצת מדוע בתחילה ציין רק למסכת עירובין ואח״כ הוסיף לציין שם הפרק. ג) כתובות ט. רש״י ד״ה קינוי – שאמר לה אל תסתרי עם פלוני וסתירה – שבאו עדים שנסתרה עמו אחר קינוי יש לעיין מדוע אצל קינוי לא הזכיר שיש עדים. ועיין בסמוך בד״ה וקינוי וסתירה – אם יש עדים שקינא לה ויש עדים שנסתרה אחר קינוי, הרי הזכיר עדים אצל שניהם. ד) כתובות י. תנא הואיל וקנס חכמים הוא לא תגבה אלא מן הזיבורית קנסא מאי קנסא אלא אימא הואיל ותקנת חכמים הוא לא תגבה אלא מן הזיבורית רש״י ד״ה אלא מן הזיבורית – אם באת לגבות כתובתה ויש לו עידית וזיבורית ובינונית אינה יכולה לומר תן לי עידית או בינונית בשוויה אלא אם בא ליתן לה זיבורית בשוויה יתן ק״ק מדוע נקט רש״י בסדר זה ״עידית וזיבורית ובינונית״ הול״ל עידית בינונית זיבורית וצ״ע. ה) כתובות יא. מתני’ הגדול שבא על הקטנה כו׳ רש״י ד״ה הבא על הקטנה – פחותה מבת שלש שאין ביאתה ביאה שהרי בתוליה חוזרין יש לעיין מדוע שינה רש״י מלשון המשנה וכתב ״הבא״ ולא ״הגדול״ ואולי יש לומר שכוונתו לרבות בן ט׳ שביאתו ביאה ודו״ק. ו) כתובות יא. רש״י ד״ה מתני’ הבא על הקטנה – פחותה מבת שלש שאין ביאתה ביאה שהרי בתוליה חוזרין: וקטן – פחות מבן תשע שאמרו חכמים אין ביאתו ביאה ובא על הגדולה: ק״ק מדוע אצל קטן הוסיף רש״י ״שאמרו חכמים״ וצ״ע ז) יא. רש״י ד״ה מן הנישואין – כגון שנכנסה לחופה ומת בעלה בחזקת שלא נבעלה כתובתה מנה – אם ניסת לאחר סתם כתובתה מנה דבחזקת בעולה קיימא משנכנסה לחופה צ״ע קצת בדברי רש״י, שמתחילה כתב שהיא בחזקת שלא נבעלה ואח״כ כתב שהיא בחזקת בעולה.