כשמתפלל על חולה האם אפשר להזכיר שם אביו כשהיה צדיק או מת על קידוש השם

בס”ד ב’ אב תשפ”ד לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה ! ישר כח על התשובה הנפלאה! השאלה הנ”ל עלתה לי בעקבות שקראתי מה שכתב ידידי היקר יקותיאל אוהב ציון שליט”א תלמיד הרה”צ דב הכהן קוק שליט”א (טבריה), והוא הסתפק בדבר, כאשר ראה שהרב דב קוק מברך את ראש ישיבת “כסא רחמים” (בני ברק) בשם אמו ואמר בליבו שאולי כדאי לברך את הרה”ג מאיר מאזוז שליט”א בשם אביו הרב מצליח שהיה צדיק וגם נהרג על קידוש ה’ וכידוע. ושלחתי לידידי הנ”ל את תשובת כת”ר שליט”א, וכתב לי כמה דברים נפלאים בזה, וז”ל: ייש”כ! קראתי בכל לב ועלו לי כמה הערות חלקם מחמת דברי הרב היקר רע”מ סילבר וחלקם היו בלבי מזמן, ולאור הדברים הנ”ל יובן טפי מה שהיה מסופק בזה מרן הגר”ד קוק שליט”א. יסוד הענין בזהר עה”פ “אני עבדך בן אמתך”, וכן “והושיע לבן אמתך”, דמזכירים אדם ע”ש אמו בתפלה. וע’ שבת סו ע”ב כמדומה דאמר אביי כל מניני [לחישות. רש”י] בשמא דאמא. ומסתמא לזה כיון הרב סילבר בציוניו. וע”ע שם סז ע”א, וגיטין סט ע”ב, וע”ז יב ע”ב, וכבר ביארו [תורה לשמה ועוד] משום דבעת צרה עדיף להזכיר שם האמא שאין בה עוון ביטול תורה ופגם הברית שהם המקטרגים הגדולים, רק דכיון שמי שמת ע”י גוי הו”ל כעין קידוש ה’ [ואכמ”ל] ועכ”פ ודאי דמיתתו כפרה היא לו כההיא דסנהדרין מו סע”א כמדומה, ממילא כאן יש לצדד דאולי יש מעלה בהזכרת שם האב. ובזהר שם מקשה וכי לא הוה דוד בנו של ישי, ומבאר דמ”מ יש מעלה להתייחס אחרי האמא דאיהי ודא. [אע”ג דל”ש ספיקא דא בדוד בן ישי]. ומוכח שיש ענין דוקא באמא. [וגדר “ודאי” של אמא שנזכר בזהר אינו רק מצד חשש הידוע, אלא יש כאן סוד עמוק וברוך היודע]. וע’ דעת כהן קוק (סי’ קלב). ושו”ת אפרסקתא דעניא ח”ד (סי’ שפה). ובס’ עלי תמר (רפ”ז דיומא). ושו”ת יבי”א או יחו”ד… ועוד הרבה. ונ”ל דמה שמזכירים בברית שם האב, כיון דהאשה אינה שייכת במילה וגם אינה מצווה על מילת בנה כמבואר בקידושין כט ע”א, וכיון שאינה בפרשה מתאים טפי להזכיר שם האב. ובפרט ד”ברית ותורה” חד אינון, ואשה בעזרה דאורייתא מנן. וע”ש בקידושין. עכ”ל.