ישיבה באמירת תחנון

ב”ה לק”י ליקבה”ו
ו’ בירח האיתנים ה’תשפ”ו
לכבוד הרב הנכבד מזכה הרבים בתשובותיו המאליפות הג”ר ע”מ סילבר שליט”א

בשו”ע בהלכות נפילת אפיים (סימן קלא סעיף ב’) “נפילת אפים מיושב ולא מעומד”.
ושם בנושא כלים הביאו דמרן בב”י הביא זאת בשם חכמי הקבלה שדבר זה הוא ע”פ הסוד
ובמטה משה כתב הובא בעולת תמיד (שם ס”ק ט’)
“אבל לפי הדין משמע מדברי הריב”ש שאין להקפיד אלא יכול ליפול על פניו מעומד בהטייה קצת, ועי”ש בסימן תי”ב. והטעם מבואר שם מפני דנפילת אפים הוא רשות ולפיכך אין מדקדקין בו. ובמהרי”ל [תפלה אות ב] כתב וזה לשונו, כשיצאו עושה שלום והחזן רוצה להתחיל ברכו או במוצאי שבת ויהי נועם, היה נשאר עומד במקומו וכסה פניו ואמר תחנה, וכן במוצאי שבת ויהי נועם טרם חזר למקומו כדי שלא יהא נראה ככלב שב על קיאו, ואפשר דבכי האי גוונא מודים בעלי הקבלה”.
ובמשנ”ב (ס”ק י’) כתב בשם האחרונים שבשעת הדחק נוכל לסמוך על הריב”ש והוסיף “וע”כ אם סיים תפלתו וצריך לעמוד עכ”פ כדי הילוך ד’ אמות וקודם שיעור זה התחיל הציבור לומר תחנון יעמוד שם במקומו ויפול על פניו מעומד עם הצבור וכן אם אחר עומד נגדו ומתפלל שמ”ע ואסור לי”א לישב נגדו אפילו כמלא עיניו ואי אפשר לו לילך לצדדין יפול על פניו מעומד וכן כל כה”ג”.
ויעוי’ עוד שם בנושאי כלים בדקדוק הפרטים
אך נפשי בשאלתי לדידן אנן בני ספרד דמנהגנו עתה לא ליפול על פנינו כלל ולא שמים הפנים על הזרוע וכדכתב והעיד רבינו הרי”ח הטוב בספרו בן איש חי (שנה ראשונה סדר כי תשא אות יג) [והאריכו בזה למעניתם כמה מן החכמים ויעוי’ בחסד לאלפים ובספר ארחות ציון מוצפי וכן מו”ר הגרש”ד דבליצקי האריך בזה במקורותיו ואכמ”ל], האם כן יש מקום וענין להקפיד לשבת בעת אמירת התחנון – מזמור לדוד אליך ה’ נפשי אשא או כיוון שאין עושים נפילת אפיים אין מקום לישיבה גריידא, וכמובן גם אל סודו אדרוש להשכיל דבר אל נכון, והגם שבבן איש חי שם שמזמור לדוד אליך נאמר מיושב מ”מ ברצוני להבין מדוע וכנ”ל
יורנו הרב המורה ושכמ”ה

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט