יומא סה (נמצאו/החזירום, משום גזירה)

א) יומא סה. רש״י ד״ה נמצאו – קאי אאבדו החזירום הגנבים – קאי אנגנבו פשיטא, ומה כוונתו בזה, וצ״ע. ב) יומא סה: ומשום גזירה ימותו וכו׳ אלא… ומשום גזירה ימותו וכו׳ אלא… ומשום גזירה ימותו וכו׳ הגמרא כבר דחה ״ומשום גזירה ימותו״ וא״כ מה ההו״א לתרץ אלא..? ג) יומא סה: רש״י ד״ה ומשום גזירה ימותו – בתמיה דיו אם ירעה. מדוע לא פירש כן לעיל בתחילת הגמרא?