כן הוא הפשטות. והנה גיסי שליט״א רצה לדייק מלשון המדרש – אמר רבי עקיבא וכולן מתו ״בחיי״ כו׳ שמשמע קצת שמתו בכמה שנים. ועיין בספר שיחת יצחק: וכן משמע קצת לשון הגמרא ״בפרק אחד״ מפסח עד עצרת. והנה ז״ל רבי אריה לייבוש בולחובר זצ”ל בעל שו”ת שם אריה (סי’ י”ד) “ונראה לי בישוב דבר זה, דהא דאמרינן בש”ס שכולם מתו בפרק אחד, ומפרש אח”כ שכולם מתו מפסח עד עצרת, אין הפירוש שבשנה אחת מתו כולם בזמן הזה מפסח עד עצרת, רק דהכי פירושו, דבאמת מיתתם נמשכה כמה שנים ובכל שנה ושנה מתו מקצתם, רק שכולם מתו בפרק אחד בין פסח לעצרת, היינו שבפרק זה מתו בכל שנה ושנה, וכיון שעבר זה הזמן כבר היו בטוחים שלא ימותו באותה שנה. וזה כונתם שכתבו שבו פסקו למות תלמידי ר”ע, שלא היו מתים רק עד ל”ג בעומר. לכך עושים יום זה ליו”ט, כי כשבא ל”ג בעומר כבר היו בטוחים מן המיתה כל השנה והיו שמחים, לכך גם עכשיו אנו עושים יום זה ליום משתה ושמחה כי בו פסקו מלמות בכל שנה, ואף שאח”כ מתו כולם מ”מ מתחילה נקבע יום זה ליו”ט בכל שנה” ועיין בספר אהל משה:
