חולין יב-יג (אבדו גדייו, מין ישראל)

א) חולין יב. תנאי היא דתניא הרי שאבדו לו גדייו ותרנגוליו והלך ומצאן שחוטים רבי יהודה אוסר רבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי מתיר אמר רבי נראין דברים של רבי יהודה שמצאן באשפה ודברי רבי חנינא בנו של ר’ יוסי הגלילי שמצאן בבית מאי לאו בהא קמיפלגי דמ”ס אמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ומר סבר לא אמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן אמר רב נחמן בר יצחק לא דכולי עלמא רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ובבית דכ”ע לא פליגי דשרי באשפה שבשוק דכולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי באשפה שבבית מ”ס אדם עשוי להטיל נבלתו באשפה שבבית ומר סבר אין אדם עשוי להטיל נבלתו באשפה שבבית ועיין תוספות אבדו וה”ה נגנבו. עיין שם. ויש לעיין מה כוונת הגמרא “בבית” “באשפה שבבית” בית של מי? ב) חולין יג: רש”י ד”ה מין – זה האדוק בעבודת כוכבים “ומין ישראל” חמור ממומר לעבודת כוכבים שהמין אדוק בה וכל מחשבותיו לה. מה כוונת רש”י בזה. ועוד ק’ הרי הגמרא מיירי בשחיטת נכרי ומה זה שכתב רש”י “ומומר* ישראל*” כו’