זבחים נג-נה (שאלות על רש”י ונוסחאות)

שלו’ רב וכט”ס ראשית כל אינך צריך להתנצל, אין בזה בעיה לשלוח מכתבים, ואני הוא זה שצריך להתנצל כשאיני משיב, אבל תוכלו לקבל זאת בהבנה שאני לפעמים טרוד. באופן כללי בחלק מן הדקדוקים מן הסוג של מעכת”ר, בזמן שאינני משיב, חלק מהם בודאי כדאי לבדוק בדקדוקי סופרים וכדומה ממאספי הנוסחאות, כי ביודעי ובמכירי כאחד המתעסק בנוסחאות [בכל המדרשים שזכיני ה’ להוציא לאור, כמו אותיות דר”ע, מכילתא דרשב”י ושאר מדרשים] שבהרבה דברים מסגנון זה לא דקדקו כלל המעתיקים בדורות הקדמונים, והיה יכול להיות כתוב כך באותה מידה שיכול להיות כתוב אחרת. זבחים א) מ”ג ע”א אמר עולא קומץ פיגול שהעלו על גבי המזבח פקע פיגולו ממנו אם אחרים מביא לידי פיגול הוא עצמו לא כל שכן כו׳, מאי קא משמע לן אי דאין חייבין עליו משום פיגול תנינא אלו דברים שאין חייבין עליהם משום פיגול הקומץ “והקטרת והלבונה ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים והדם”. יש להעיר מדוע האריך הגמרא להביא כל המשנה. ומאחר שהאריך כ״כ יש להעיר מדוע לא כתב גם ״והנסכין הבאין בפני עצמן״ [וי״ל] וצ״ע. ת. אם נימא שדפוס וילנא כמו שהוא בדיוק, כך יצא מתחת ידיהם של רבינא ורב אשי בקטע זה, יש לומר דלפלוגתא לא נחית, כל מה שאינו נוגע לענין זה. ועוד י”ל לפי הגי’ דגרסי’ מנחת נסכים במשנה [עי’ ברש”י ותוס’ ודק”ס] א”כ סגי בזה בלא כל האריכות של המחלוקת דנקיט עיקר הענין כבר, ולפי מאן דל”ג במשנה ע”כ שבשתא נפל כאן בהבאת המשנה בלשון הגמ’ וא”כ כמו שתיקן במשנה למחוק כך יתקן גם כאן למחוק ואולי גם להגיה ד”ז. ב) נ”ג ע”א וחומר בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה כו׳, לכאורה קשה מאוד לעשות כן במציאות וצ”ע. ועיין שיטה מקובצת שהביא גירסא אחרת. אשמח בביאור כוונת הגמרא בזה. ת. לא הבנתי מה קשה לו, הרי מדובר בכהנים שיש להם אומנות וזריזות והם לומדים ומאמנים עצמם הרבה קודם שמתחילין עבודתן, והרי הלהטוטנים של זמנינו עושים פעולות סבוכות הרבה יותר מפעולה זו [הערה מזמן מאוחר: שו”נ דאי”ז קושי’ כ”כ דהלהטוטנים הם יחידים שיש להם חוש לזה וכאן באו להנחיל האומנות לכלל משפחת הכהנים ואה”נ דמעשי אומנות לכלל בני אדם הם עבודות קשות כל חד לפום קושי דיליה]. והכונה שמושך את הדם שעל אצבעו השניה [היינו סתם אצבע הסמוכה לגודל] ע”י ב’ אצבעות הללו שהם מושכים את הדם שעל אצבעו השניה. ג) נ”ד ע”א, ת״ש דתני לוי כו׳ ומביא סיד וקוניא וזפת כו׳, ומביא זפת וקוניא וממחה ושופך וזהו קרן כו׳. יש לדקדק, א) מדוע אצל היסוד הקדים קוניא לזפת ואצל הקרן הקדים זפת לקוניא? ב) מדוע לא הזכיר סיד אצל הקרן? ת. ראה נוסחאות הכת”י הישרות בדקדוקי סופרים עמ’ מט אות ב’ ג’, ותמצא שרק בסדר קדשים המשובש יש שיבושי כאלו בד”כ, שהנוסחא הנדפסת מהם אינה מוגהת כל הצורך, ונוסחת כתה”י עדיפא. ועיין הגהות הגר״א שהגיה דתיבת זפת נמחק וצ״ל גפסיס. אשמח בביאור כוונתו. ת. אפשר שהגיה ע”פ נ”א או ע”פ מקבילות במדרשי חז”ל. ד) נ”ה ע”א, לכהנים ״לנשיהם״ ולבניהם כו׳, פירש״י ולנשיהם כדכתיב ואת חזה התנופה וגו׳ אתה ובניך ובנותיך. לכאורה צ״ע, איך ילפינן נשיהם של הכהנים מקרא של בנותיהם. ת. ראה דברי אליהו עמ”ס יבמות עמ’ רצא, ותורת זאב (צציק) עמ’ קנה שנתקשו בזה. ובאמת תמוה שמלבד שהלימוד עצמו אינו ברור הרי מלבד זה במקומות אחרים מבואר שהלימוד הוא מדרשא אחרינא, עיין במקורות הנ”ל, ואולי יש מקום קצת לתקן ברש”י שיהיה קרי על תיבת בנותיהן במשנה ואילו נשותיהן לא איירי בהו, אבל צריך להתיישב בזה וכן ברש”י דיבמות המובא שם. בכבוד רב הק’ עקיבא משה סילבר

ת. אולי תעשה נסיון באצבעות של מעכת”ר אם יש אפשרות בדוחק “לגרד” את האצבע ע”י הזרת, וזה פחות או יותר מה שעשו במקדש שהיו מושכין את הדם מע”ג האצבע.