הקדמת ערבית בחנוכה משום תדיר ושאינו תדיר

שתי שאלות בענין חנוכה: א. אדם שרגיל כל השנה להתפלל ערבית בשעה 20:00, האם יש טעם שלא לנהוג כן גם בחנוכה אלא להקדים תפילת ערבית משום “תדיר ושאינו תדיר”, דלכאו’ אינו שייך טעם זה כיון שהרי אינו בא לקיים כעת שתי המצוות, ומ”מ כמדומה שרוב העולם נוהגים כן, להתפלל לעולם ערבית קודם הדלקת נרות, האם יש טעם בדבר? (לכאו’ יש להוכיח בפשטות שאין בזה משום “תדיר” שהרי השו”ע פסק להדליק עם צאת הכוכבים, וא”כ זה קודם תפילת ערבית וק”ש). ב. האם יש להשתדל שהנרות יהיו דולקים עד שתכלה רגל מן השוק באותו מקום? (כוונתי, שהרי בזמננו מקובל לפסוק שזמן “שתכלה” אינו רק חצי שעה אלא מאוחר הרבה יותר, (כמדומני בין השעות 21:00-23:00), ולשיטת הרמב”ם מה שאמרו “א”נ לשיעורא” היינו שצריך להדליק מהזמן שעומד בו עד כלות זמן הראוי להדלקה, לפ”ז יוצא שאין לזה שיעור קבוע, ולכאורה ככל שהזמן מתאחר צריך להגדיל את השיעור באופן שיוכל לדלוק עד סוף זמן “שתכלה” שבאותו מקום) בתודה רבה