- This topic has 15 תגובות, 2 voices, and was עודכן לאחרונה לפני 8 שנים, 6 חודשים מאת .
-
תגובות
-
עי’ בית אהרן וישראל צה תשס”א עמוד קלז
כמה הערות בסנהדרין דף לט א) א”ל כופר לרבן גמליאל אלהיכם גנב הוא דכתיב ויפל ה’ אלהים תרדמה על האדם ויישן אמרה ליה” ברתיה” שבקיה דאנא מהדרנא ליה אמרה ליה תנו לי דוכוס אחד א”ל למה ליך ליסטין באו עלינו הלילה ונטלו ממנו קיתון של כסף והניחו לנו קיתון של זהב אמר לה ולוואי שיבא עלינו בכל יום ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו אמר לה הכי קאמינא אלא לשקליה בהדיא אמרה ליה אייתו לי אומצא דבישרא אייתו לה אותבה תותי בחשא אפיקתה אמרה ליה אכול מהאי אמר לה מאיסא לי אמרה ליה ואדם הראשון נמי אי הות שקילה בהדיא הוה מאיסא ליה ויש לעיין אם בתו של רבן גמליאל אמרה כן או בתו של קיסר. ועיין רש”י לקמן צא. אמרה ליה ברתיה “דקיסר” לרבן גמליאל שבקיה ויש לעיין מדוע לא פירש כן כאן. ב) א”ל כופר לר”ג אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא כמה שכינתא איכא קרייה לשמעיה מחא ביה באפתקא א”ל אמאי על שמשא בביתיה דכופר א”ל שמשא אכולי עלמא ניחא ומה שמשא דחד מן אלף אלפי רבוא שמשי דקמי קודשא בריך הוא ניחא לכולי עלמא שכינתא דקב”ה על אחת כמה וכמה וברש”י שמשא אכולא עלמא ניחא שמשא חמה. ויש לעיין מה כוונת רש”י בזה, וגם מדוע לא פירש כן בתחילת הגמרא. ג) אמר רבי יצחק אמר הקדוש ברוך הוא יבא עובדיהו הדר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם וברש”י שני צדיקים – יצחק ורבקה, ויש לעיין מדוע לא נקט יעקב.
א. ידוע שרש”י חלק אינו מרש”י, וא”כ הם ב’ מחברים א’ מהם קיצר וא’ מהם תפס לפרש דבר פשוט על יסוד דברי ר”י קפנטון שהבאתי. אבל ז”ב שברתיה הכונה ר”ג, דהרי באה ללמדו האמת, ואפשר גם שלא היתה מדברת כן על אביה. ב. רש”י מפרש גם דברים פשוטים, אלא דעדיפא ליה לפרש על דברי הכופר שהתכוון לשמשא ממש מאשר על ר”ג שהתכוון דרך רמז בלבד, ולכן חדא מתרתי נקט לפרש על דברי הכופר, ואולי ג”כ לאשמעינן שהכופר לא ענה לו ברמז אלא בפשט שעדיין לא הבין הרמז. ג. עיקר התביעה על צדיקים שהיו לו לדוגמא ולא צדיקים שלא היו לו לדוגמא שהרי יעקב היה אחיו הקטן ויכול לטעון שאינו לומד ממעשיו כיון שהוא קטן ממנו, [וגבי לבן רבקה היתה קטנה ממנו], ועי’ בפסיקתא רבתי פיסקא זכור ובזית רענן על הילקו”ש פר’ כי תצא.
פירוש בתו של רבן גמליאל מסתמא היתה צדקת כאביה, אבל בתו של הכופר לא שמענו אליה שלא היתה רשעה כאביה
הכונה שמסתמא מי שאמר אמת היה בת של רבן גמליאל שהוא אמר האמת מתחילה ולא שנפרש שבת הכופר אמרה כן שמסתמא היא היתה כופרת כאביה ולא היה לגמרא לסתום ‘ברתיה’ בסתם אם באמת היה הכונה לבתו של הכופר
אכן שוב ראיתי שציינו לדברי הבן יהוידע שמשמע מדבריו דשבקיה הכונה לבת של הכופר [או הקיסר] וצל”ע בזה, ובאמת רש”י לא תמיד פירש כל הדברים, שלפעמים דברים שהיו פשוטים לו אינם פשוטים לנו, וכמו כן מאן לימא לן שרש”י עצמו היה פשוט לו למי הכונה כאן ברתיה.
רשי בחלק אינו מרש”י
כמדומה שהוא על פסוקי זכור בס”פ כי תצא אולי זה לא נמצא בילקוטים הרגילים ששם קוצר הזית רענן וצריך לבדוק בזית רענן המקורי שנמצא בהיברו בוקס וגם שב ונדפס בשנים האחרונות מכון י-ם ומכון המאור
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.