האם מותר להזכיר שמות עבודה זרה בימינו?

בס”ד
מוצאי שבת קודש פרשת כי תשא ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
כתב בספר פרי מגדים לרבי יוסף אירגס זיע”א סימן קנ”ה משם ספר החינוך פרשת משפטים מצוה פו, וז”ל (אני מביא כאן את לשון ספר החינוך):
שלא לישבע בעבודה זרה:
שלא נשבע בשם עבודה זרה אפילו לעובדיה, ולא נשביע לגוי בה, שנאמר (שמות כ”ג, י”ג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו. ובכלל האזכרה שמענו בין נשבע בין משביע, ויש מפרשים שעיקר לאו זה אינו בא אלא בעוסק עם הגוי ביום אידו ומרויחו דאזיל ומודה, וקא עבר על לא תזכירו, כלומר שלא יזכירום אחרים על דרך הזכרה האסורה להם, דהיינו על דעת לעבדם שהוא אסור אף להם גם כן מן התורה, שבני נח מוזהרים על עבודה זרה, וע עוד הוסיפו זכרונם לברכה הרחקה, ואמרו בסנהדרין (ס”ג ע”ב) שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית.
משרשי המצוה, להרחיק כל ענין עבודה זרה בין במעשה בין בדיבור עד שלא יעלה זכרה בלבבינו לעולם. והשגיחו רבותינו זכרונם לברכה ואמרו שבמ”ד מקומות הזהירתנו התורה עליה לרוב מיאוסה, צא וחשוב.
מדיני המצוה, מה שאמרו שאפילו להזכיר שם עבודה זרה שלא בדרך שבועה אסור, ושכל עבודה זרה הכתובה בספרי הקדש מותר להזכיר שמה, כגון פעור ובל ונבו וכיוצא בהן, ושאסור לגרום לאחרים שידרו ויקיימו בשם עבודה זרה, אבל אינו לוקה אלא הנודר והמקיים בשמה, דהיינו הנשבע בעצמו ולא המשביע, ואף על פי שהמשביע כמו כן בכלל הלאו הוא לפי דעת הרמב”ם זכרונו לברכה, ויתר פרטיה מבוארים בפרק ז’ מסנהדרין (ס’ ע”ב, וס”ג ע”ב).
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות.
והעובר עליה ונשבע בדבר מכל הנבראים שיאמינו בם הכופרים הסכלים, על צד הגדולה, חייב מלקות, כן כתב הרב זכרונו לברכה, ואף על פי שאין בו מעשה, מרוב חומר עבודה זרה הוא. עכ”ל.
הנה כתב שהוסיפו ז”ל הרחקה, ואמרו בסנהדרין (סג ע”ב) שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית.
וצ”ע האם עבודות זרה שקיימות היום מותר להזכיר אותם, לדוגמא לומר לחבירו כציון מקום להמתין לו בצד עבודה זרה זו, וכן האם מותר להזכירם בכלל כי הרי לא כתובות בתורה. איני יודע שמות של עבודות זרות היום. אבל זו השאלה שעלתה.
והאם כל העבודות זרות היום יש בהם ממש כמו בודהייזם וכדומה.
בשורות טובות ושבוע טוב
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה