האם גם בלימוד מסכת שמחות היה החתם סופר גברא קפדנא

האם גם בלימוד מסכת שמחות היה החתם סופר גברא קפדנא
בס”ד
ליל ד’ תשרי ה’תשפ”ה (צום גדליה דחוי)
תז”ל רנ”ו (ת’ז’כו ל’שנים ר’בות נ’עימות ו’טובות)
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
עלה בדעתי שאלה, האם גם לפני לימוד מסכת “שמחות”, היה החתם סופר זיע”א, “גברא קפדנא”, ועיין במה שכתב בשו”ת חתם סופר יו”ד סימן שמ”ו, וז”ל:
יקרת קדושתו הגיעני, ובקראי בו ב’ קושיות בהלכות שמחות נרתעתי לאחורי כי גברא קפדנא אנא, ואמרתי העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים, ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מו”ח הגאון נ”י, ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ”ל תנצב”ה הכ”מ. ובהתגולל בעפר קרני שבוע העברה עיינתי בדברי קדשו, ותמול קמתי נתעוררתי היום להשיב, ולצרף אליו כל מה שעיינתי בימים האלו. ומו”ח הגאון דלא קפיד ולא קפדי’ בהדי’ יעבור עיונו עליו בשובע שמחות, או יניח הדברים עד ט”ב שחל להיות בשבת הבע”ל, ואם אולי בין כך יהפוך לששון ולשמחה, א”כ גם יבולע המות לנצח ופשיטא דליכא תו קפידא. עכ”ל.
בספר חסידים סימן רס”א כתב, וז”ל:
אהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה, שאין לה עוסקים, כגון שתראה מצוה בזויה או תורה שאין לה עוסקים, כגון שתראה שבני עירך לומדים מועד וסדר נשים, תלמוד סדר קדשים, ואם תראה שאין חוששים ללמוד מועד קטן ופרק מי שמתו, אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם, כי הם דוגמת מת מצוה, אהוב אותן מסכתות ואותן הלכות שבני אדם אין רגילים בהם. שזה דומה לאחד שהיו לו בנות ותבעום בני אדם, והשיאם להם, ונשארה בת אחת שלא תבעוה לינשא, אמרה לאביה, אחיותי יודעות אומנות נקייה מעשה אורג מעשה רוקם, לכך קפצו עליהם הכל והיו לאנשים, אבל למה נתת לי אומנות שהכל מרחיקים ממנה לארוג בגדי אבל לתכריכי מתים, אלו היתה אומנתי בגדי שמחה הייתי לאיש כאחת מאחיותי, אמר לה אביה אני משבח אותך שהכל ילכו אצלך. כך אמרה מועד קטן והדומה לה רבונו של עולם למה אין עוסקין בי כשאר מסכתות, והקב”ה השיב לה טוב, הרי כבר נאמר (קהלת ז ב) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו.
ועתה למה אומרים שהיא סכנה, לפי שכתוב (משלי ג יא) ואל תקוץ בתוכחתו, הוא ממהר ולא ידקדק כמו בשאר מסכתות, שם ועוד לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה, אפי’ אינו מקום מסוכן מזיק, לפי שלשון בני אדם ועינם מזקת. אלא כך יעשה הרוצה ללמוד אותה, יתפלל להקב”ה שלא יארע דבר רע, וגם ילמדו הרב בחשאי לא יפרסם, ולא יזיק ולא ינזק אחר שלשון בני אדם ועינם מזקת. וכתיב (שה”ש ז ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים, תחלואי מיתות כמו מי שמתו ומוע”ק יהא בסתר, ולא ינזק, שנא’ חבי כמעט רגע עד יעבור זעם (ישעי’ כו כ). וגם שמעתי בב’ דברים מלאך המות קרוב לשמוע, מי שדורש מעשה מרכבה, ובמועד קטן, לכן נענה מלאך המות ואמר הן הן מעשה מרכבה, כמעשה דריב”ז ור”א בן ערך (לא יכוין להפרע ממנו) וכן מוע”ק וכיוצא בו שהוא ממונה על המות, לכן יעסוק בכל לבו לישר, בלא קלות ראש בה, וכן כל מצוה וכו’ כדאיתא בראש הספר. עכ”ל.
ושמעתי עוד עצה חוץ מדברי רבי יהודה חסיד זיע”א להתפלל וללמוד אותה בסתר, הוא לצום קודם לימוד עניני אבילות, וצ”ע האם יעשה כן גם בלימוד מסכת שמחות.
וצ”ע למה היה החתם סופר זיע”א גברא קפדנא אחרי דברי הספר חסידים האלו.
כל טוב ובשורות טובות
חתימה טובה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו