דלתות ניקנור – היכן ניקנור עגן בנמל עכו או יפו

דלתות ניקנור – היכן ניקנור עגן בנמל עכו או יפו
בס”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בגמ’ יומא (לח ע”א), כתב, וז”ל הגמ’:
ניקנור נעשו נסים לדלתותיו: תנו רבנן מה נסים נעשו לדלתותיו אמרו כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו נטלו אחת מהן והטילוה לים ועדיין לא נח הים מזעפו בקשו להטיל את חברתה עמד הוא וכרכה אמר להם הטילוני עמה מיד נח הים מזעפו והיה מצטער על חברתה כיון שהגיע לנמלה של עכו היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה ויש אומרים בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה ועליה אמר שלמה קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים אל תיקרי ברותים אלא ברית ים לפיכך כל השערים שהיו במקדש נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעשו בו נסים ויש אומרים מפני שנחושתן מוצהבת היתה רבי אליעזר בן יעקב אומר נחשת קלוניתא היתה והיתה מאירה כשל זהב. עכ”ל הגמ’.
וכן ראיתי במאירי על יומא (לז ע”א) שכתב בגרסתו, וז”ל:
ניקנור והוא שם אדם נכבד נעשו נסים לדלתותיו ופי’ בגמ’ שהלך לאלכסנדריא של מצרים להביא דלתות ועשה שם שתי דלתות ברושים מחופות נחושת מוצהב הרבה על דעת להעמידם בעזרה והיה מביאם דרך ים וכשסער הים על המלחים השליכו אחת מהם להקל משאה של ספינה ועדיין לא נח שם הים מזעפו ובקשו להטיל אף את חברתה ועמד הוא וכרכה ר”ל שחבקה בזרועותיו ואמר להם אם רצונכם להטיל את זו הטילוני עמה לים ומיד נח הים והיה מצטער על חברתה הרבה וכשהגיע לנמלה של עכו ראו אותה מבצבצת ויוצאה תחת דופני הספינה ונטלם והקדישם לעזרה והעמידום לרוח מזרחית בכניסת העזרה כנגד פתח ההיכל וכל שערי בית המקדש נשתנו לשל זהב חוץ מאלו שלא רצו לשנותם מצד הנס שנעשה בהם ומצד שהיה נחושת שבהם מוצהב הרבה ומזכירין אותם לשבח. עכ”ל.
וכן גרסת פסקי רי”ד על יומא (ל”ח ע”א), נמלה של עכו, וז”ל:
ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו. ת”ר מה ניסים נעשו לדלתותיו, אמרו כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא, בחזירתו עמד נחשול שבים לטובעו, נטלו אחת מהן והטילוה לים, ועדיין לא נח הים מזעפו. בקשו להטיל חבירתה, עמד וכרכה, אמ’ להם הטילוני עמה, מיד עמד הים מזעפו, והיה מצטער על חבירתה, כיון שהגיע לנמל שלעכו היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה, ויש אומ’ בריה שלים (טבע) בלעה אותה, ועליה אמ’ שלמה [שה”ש א’] קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים, אל תקרי ברותי’ אלא ברית ים. לפיכך כל השערים שבמקדש נשתנו להיות שלזהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעשו בו ניסים. ויש או’ נחושתו היתה מוצהבת. ר’ אליעזר בן יעקב אומ’ נחשת קלניתא היתה והיתה מאירה כזהב. עכ”ל.
וצ”ע מדוע הגיע ניקנור עד נמל עכו והרי יש נמל יותר קרוב הוא נמל יפו, וכמו שכתוב בספר יונה (א, ג’) על בריחת יונה הנביא מנמל יפו, וז”ל: “וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה”. ע”כ.
ופירש מצודות דוד (שם) וירד יפו – מקום שפורשים שם הספינות. עכ”ל.
וכן בספר ספר עזרא (ג, ז), וז”ל: “וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם”. עכ”ל.
ופירש במצודות דוד (שם) ד”ה אל ים יפוא – להשיטם עליו ולבוא לירושלים. עכ”ל.
ופירש במצודות ציון (שם) ד”ה יפו – שם העיר שעל הנמל. עכ”ל.
ופירש ברד”ק (שם) ד”ה וירד יפו – מעירו שהיא גתה חפר או מירושלם ירד אל יפו שהיא על שפת הים והוא חוף אניות וכו’. עכ”ל.
וכן עיין רד”ק (יונה ב, ו) ד”ה סוף חבוש לראשי – וכו’… וי”מ סוף ים סוף ואומרים כי ים סוף הוא נכנס בים יפו וכו’. עכ”ל.
וחשבתי לעצמי שיתכן לומר שבאותו זמן היה נמל יפו חרב ועל כן נסע הוא עד נמל עכו, או שהיה נמל יפו בשליטת האויבים ולא יכל ניקנור להיכנס לנמל יפו, אלא שזה השערה בלבד.
והיו שרצו לומר, שבאמת היה נמל ביפו, רק רצה ה’ יתברך להראות לניקנור את עוצמת הנס והגיע הדלת עד נמל עכו, ושם ראה את הדלת, ומה שלא עגן בנמל יפו היה מכל סיבה אחרת. ודבריהם צ”ע, כי נס כזה אפשר לראות גם בנמל יפו ואין צורך להגיע לעכו כי מתכת שוקעת במים, אלא רק אם עושים משהו ע”י פעולה בשמותיו הקדושים של ה’ יתברך שיצוף המתכת כמו ארונו של יוסף במצרים שהיה מתכת וצף ע”י שמותיו הקדושים של ה’ יתברך ממה שעשה משה רבינו ע”ה.
אמנם מצאתי ירושלמי יומא (פ”ג ה”ח) שגרסת הירושלמי היא שהגיע לנמל יפו, וז”ל:
ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח: תני מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים ונטלו אחד מהם והטילוהו בים וביקשו להטיל עוד שני ועמד וגייפו אמר להן אם מטילין אתם אותו לים הטילוני עמו והיה בוכה ומתאבל ובא עד שהגיע ללמינה של יפו כיון שהגיע ללמינה של יפו התחיל מבעבע מתחת הספינה כיי דתנינן תמן כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעשה בהן נס ויש אומרים מפני שנחושתן מצהיב תני בשם ר’ אליעזר נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב. עכ”ל.
וכן מצאתי בס”ד בתוספתא יומא (ב, ד) שהגרסה היא נמל יפו, ולא עכו, וז”ל: מהו נס שנעשה בהן אמרו כשהיה נקנור מביאו מאלכסנדריא שבמצרים עמד עליהן נחשול שבים לטבען ונטלו אחד מהן והטילוהו לים ובקשו להטיל את השני ולא הניחן נקנור אמר להם אם אתם מטילין את השני הטילוני עמו היה מצטער ובא עד שהגיע לנמל של יפו כיון שהגיע לנמילה של יפו היה מבעבע ועולה מתחת הספינה וי”א אחת מהן חיה שבים בלעה אותה וכיון שהגיע ניקנור לנמילה של יפו פלטתו והטילתו ליבשה ועליהן מפורש בקבלה (שיר א) קורות בתינו ארזים וגו’. עכ”ל התוספתא.
וחפשתי בספר “דקדוקי סופרים” האם יש איזה שינוי גרסה בתלמוד שלנו מעכו ליפו ולא מצאתי, וכן בספר יפה עינים על הש”ס לא ראיתי שעמד על זה. וצ”ע.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה