דין גרמא דעשירה ביר

דין גרמא דעשירה ביר
מה הייתה כוונת ר’ יוחנן בזה שהשאיר עצם מבנו העשירי
בס”ד
ליל ו’ אייר תשפ”ד
לכבוד מורנו ורבנו הגאון רבי עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!

בגמ’ ברכות (ה ע”א) איתא, וז”ל: והא אמר רבי יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר.
ברש”י בד”ה דין גרמא דעשיראה ביר כתב, וז”ל: זה עצם של בן עשירי, שמת לו. ובד”ה ביר כתב, וז”ל: כמו בר, וצר עצם פחות מכשעורה ממנו בסודרו לעגמת נפש, וגברא רבא כרבי יוחנן לא באו לו יסורין שאינן של אהבה. עכ”ל.
וביאורו שסיבה מה שהיה ר’ יוחנן שהחזיק את העצם של בנו העשירי הוא כדי לנחם אבלים ועוד סיבות.
ומצאתי דבר מיוחד ונפלא וחדש והוא שבספר “תעלומות חכמה” (הוצאת יריד הספרים ירושלים תובב”א ה’תשע”ז) מרבנו הקדוש רבי חיים ויטאל זי”ע ועכי”א, והוא ספר כולל רפואות, סגולות, קבלה מעשית, אל כימיה ועוד, ושם כתב בעמ’ ח’ ע”ב אות סב בענין איך להביא את המת אליך בין ביום ובין בלילה ויגיד לך המת רצונך, וז”ל:
ד”א (דבר אחר) קח עצם אדם מת ותרחצנו ביין לבן טוב וכתוב עליו שם זה יחורי”ן. נ”א (נוסח אחר) יחרי”ן. נ”א יחדי”ן. ותשים העצם תחת מראשותיך בכל זמן שתשימנו בין ביום בין בלילה ויבוא לך אותו המת בעל אותו העצם ויגיד לך רצונך. עכ”ל.
ויתכן לומר לפי זה דבר מחודש שמלבד מה שרצה ר’ יוחנן לנחם אבלים על ידי העצם של בנו, הוא גם היה מביא אותו אליו בין ביום בין בלילה שיגיד לו את רצונו, היינו הבן יגיד לר’ יוחנן רצונו.
האם יתכן לומר כדבר הזה?

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו