דין אמירת ‘ברוך הוא וברוך שמו’ בברכת הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת

הנה נחלקו הראשונים האם הדלקת הנרות בבית הכנסת באה להוציא הציבור י"ח, או שהוא ענין מנהג שתקנו משום פרסומי ניסא ואין הקהל יוצאים י"ח, והארכתי בזה במקו"א, ולהלכה נקטו האחרונים דעיקר ההלכה שהדלקת נרות בביהכ"נ אין בזה משום נרות של חובה אלא מנהג בלבד וכמש"כ המשנ"ב סי' תרעא סקמ"ד דמברכים עליו כמו שמברכים על מנהגא שאינו אלא מנהג ושם בסקמ"ה שלא יצא ידי חובתו אפי' המדליק עצמו וכ"ש השומעים.

ולכן אין צריך עשרה גם בזמן ההדלקה כמש"כ המשנ"ב שם סקמ"ז דהפרסומי ניסא מתקיים אח"כ [אף דזה עצמו אינו ראיה ברורה לעניננו שאינו שייך לציבור דהא גם בעה"ב ששליח מדליק בשבילו אינו לעיכובא בדיעבד שיהיה שם], ולכן הזכירו הפוסקים ששאר הנרות אפשר להדליק גם לאחר שהתחילו הציבור בתפילתם, אע"פ שיש קצת מצוה גם בהדלקת הנר השני והילך. ולכך כיון שמעיקר הדין אין הקהל יוצאים י"ח כלל מהנרות שבביהכ"נ, וגם להדעות שסוברים ששייך ליחיד לצאת בנרות של ביהכ"נ, מכ"מ בודאי שאין יוצאים בזה בפועל ומדליקים בבית, לכן מעיקר הדין אין ענין שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו לאחר ברכה זו, ולא חמיר מחזרת הש"ץ שעיקרו נתקן להוציא הקהל ידי חובתן.

ויעויין במשנ"ב (סי' קכ"ד) שהביא מחלוקת הפוסקים אם חזרת הש"ץ נחשב ברכה של חובה כלפי הציבור או לא, ועוד הרחבתי בזה במקו"א במחלוקת הפוסקים האם המעכב בחזרת הש"ץ הוא שישמעו כל מילה או רק שיוכלו לענות אמן על הברכות וקדושה. ומכ"מ למעשה מנהג רוב המקומות שעונים ברוך הוא וברוך שמו גם בחזרת הש"ץ, וכ"ש כאן שאין זה כלל חובה שיהיה ציבור שישמע הברכות לכל הדעות, ורק מברכים משום שיש בזה תקנה של מנהג של פרסומי ניסא, ולכן גם להגר"א אפשר לענות ב"ה וב"ש כאן וכ"ש שבדיעבד גם בעה"ב עצמו אינו לעיכובא אם לא שמע הברכות מהשליח ועדיף משאר מצוות שבגופו כגון תפילין שאם לא בירך [ואם נפק"מ אם הניח לעצמו או ששליח הניח על הבעה"ב] הפסיד הברכה.

ולכן אין צריך להימנע מלענות ברוך הוא וברוך שמו. ומכ"מ במקום שמדליקים משום שיש שם אנשים שאינם מדליקים ורוצים להוציאם י"ח לדעת אותם הפוסקים שבאי בהכנ"ס בשעה"ד יוצאים בנרות ביהכ"נ, ראוי להימנע שלא לענות שם ברוך הוא וברוך שמו, כדי שאותם אלו שאינם מדליקים ירויחו דעות אלו, ולא יענו ויפסידו הברכה [עכ"פ אם לא ישמעו המשך הברכה מחמת זה] ואף שאחר מדליק להם מ"מ לכתחילה יש להם לשמוע הברכה פי' בשליח, והארכתי בדעות הפוסקים הנ"ל [שיוצא בשעה"ד בהדלקה בבהכנ"ס] במקו"א וכמש"כ לעיל.