הירשם

הירשם כדי להצטרף לקהילה שלנו!

היכנס

אנא היכנס לחשבון שלך!

עליך להתחבר כדי להוסיף פוסט.

אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על שאלה זו.

אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על תשובה זו.

אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על משתמש זה.

שאל כל שאלה שיש לך בהלכה!

אם יש לך שאלה בהלכה כאן תוכל לשאול ולקבל מענה מדוייק ומפורט.
קו תוכן למידע ומענה: 03-6703111 להוראות שימוש

שכיחא שאלות המצויות בהלכה




מספר התשובות שפורסמו באתר: 3405

דין אמירת ‘ברוך הוא וברוך שמו’ בברכת הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת

  • הנושא הזה ריק.
מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #137784
    אלמוני
    אורח

    נשמח מאד לדעת תשובה, לגבי ברכת הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת, האם הציבור עונים ‘ברוך הוא וברוך שמו’ או לא, לפי ההלכה הרווחת שאין עונים ‘ברוך הוא וברוך שמו’ בברכה שיוצאים בה ידי”ח.

◆ תשובה רשמית ממאגר הידע ◆
  • צוות האתר
    תשובות תואמות מאתר שכיחא
    07/03/2026

    שלום וברכה, להלן המענה לשאלתך:

    במקומות שנוהגים לענות ברוך הוא וברוך שמו בכל הברכות האם יש לענות על ברכת המדליק נרות חנוכה בבית הכנסת

    הנה נחלקו הראשונים האם הדלקת הנרות בבית הכנסת באה להוציא הציבור י"ח, או שהוא ענין מנהג שתקנו משום פרסומי ניסא ואין הקהל יוצאים י"ח, והארכתי בזה במקו"א, ולהלכה נקטו האחרונים דעיקר ההלכה שהדלקת נרות בביהכ"נ אין בזה משום נרות של חובה אלא מנהג בלבד וכמש"כ המשנ"ב סי' תרעא סקמ"ד דמברכים עליו כמו שמברכים על מנהגא שאינו אלא מנהג ושם בסקמ"ה שלא יצא ידי חובתו אפי' המדליק עצמו וכ"ש השומעים.

    ולכן אין צריך עשרה גם בזמן ההדלקה כמש"כ המשנ"ב שם סקמ"ז דהפרסומי ניסא מתקיים אח"כ [אף דזה עצמו אינו ראיה ברורה לעניננו שאינו שייך לציבור דהא גם בעה"ב ששליח מדליק בשבילו אינו לעיכובא בדיעבד שיהיה שם], ולכן הזכירו הפוסקים ששאר הנרות אפשר להדליק גם לאחר שהתחילו הציבור בתפילתם, אע"פ שיש קצת מצוה גם בהדלקת הנר השני והילך. ולכך כיון שמעיקר הדין אין הקהל יוצאים י"ח כלל מהנרות שבביהכ"נ, וגם להדעות שסוברים ששייך ליחיד לצאת בנרות של ביהכ"נ, מכ"מ בודאי שאין יוצאים בזה בפועל ומדליקים בבית, לכן מעיקר הדין אין ענין שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו לאחר ברכה זו, ולא חמיר מחזרת הש"ץ שעיקרו נתקן להוציא הקהל ידי חובתן.

    ויעויין במשנ"ב (סי' קכ"ד) שהביא מחלוקת הפוסקים אם חזרת הש"ץ נחשב ברכה של חובה כלפי הציבור או לא, ועוד הרחבתי בזה במקו"א במחלוקת הפוסקים האם המעכב בחזרת הש"ץ הוא שישמעו כל מילה או רק שיוכלו לענות אמן על הברכות וקדושה. ומכ"מ למעשה מנהג רוב המקומות שעונים ברוך הוא וברוך שמו גם בחזרת הש"ץ, וכ"ש כאן שאין זה כלל חובה שיהיה ציבור שישמע הברכות לכל הדעות, ורק מברכים משום שיש בזה תקנה של מנהג של פרסומי ניסא, ולכן גם להגר"א אפשר לענות ב"ה וב"ש כאן וכ"ש שבדיעבד גם בעה"ב עצמו אינו לעיכובא אם לא שמע הברכות מהשליח ועדיף משאר מצוות שבגופו כגון תפילין שאם לא בירך [ואם נפק"מ אם הניח לעצמו או ששליח הניח על הבעה"ב] הפסיד הברכה.

    ולכן אין צריך להימנע מלענות ברוך הוא וברוך שמו. ומכ"מ במקום שמדליקים משום שיש שם אנשים שאינם מדליקים ורוצים להוציאם י"ח לדעת אותם הפוסקים שבאי בהכנ"ס בשעה"ד יוצאים בנרות ביהכ"נ, ראוי להימנע שלא לענות שם ברוך הוא וברוך שמו, כדי שאותם אלו שאינם מדליקים ירויחו דעות אלו, ולא יענו ויפסידו הברכה [עכ"פ אם לא ישמעו המשך הברכה מחמת זה] ואף שאחר מדליק להם מ"מ לכתחילה יש להם לשמוע הברכה פי' בשליח, והארכתי בדעות הפוסקים הנ"ל [שיוצא בשעה"ד בהדלקה בבהכנ"ס] במקו"א וכמש"כ לעיל.

  • מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
    • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
    ×
    ⚠️

    שגיאה בשליחה

    האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

    אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

    ⚠️

    שגיאה בשליחה

    האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

    אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).