ברכת שהחיינו ומחיה המתים על חבירו אחר שזיהה אותו

ברכת שהחיינו ומחיה המתים על חבירו אחר שזיהה אותו
בס”ד
ז”ך ניסן תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
כתב בשו”ע או”ח סימן רכ”ה סעיף א’, וז”ל:
הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר: שהחיינו, ואחר י”ב חדש מברך: מחיה מתים, והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו. עכ”ל.
וצ”ע מה הדין באדם שלא ראה את חבירו כמה וכמה שנים, כי עזב את העיר שהיה גר בה, ושוב חזר לעיר לגור בה, וחבירו ראה אותו כמה וכמה פעמים אך לא זיהה אותו כי נשתנו פניו, כי חזר בתשובה וגידל זקן ופאות ונשתנה מראהו לחלוטין ממה שהכירו לפני כמה שנים, וכמו אחי יוסף הצדיק שנאמר בתורה “ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו”, ואחר זמן שנגש לומר לו שלום עליכם מתוך נימוס, חבירו אומר לו מה אתה לא מכיר אותי?, ואז זיהה אותו, וברך בהתרגשות ובשמחה ברכת שהחיינו וברכת מחיה המתים.
האם ברכתו היא לבטלה כי כבר ראה אותו כמה פעמים רק שלא זיהה אותו כי השתנה מראה פניו, או שהברכה היא על עצם זה שמזהה את חבירו ושמח שהכל איתו כשורה ושמח הוא לראותו.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו