ברכת האב והבן בראש השנה – מי קודם

בס”ד
אור ליום ה’ לסדר נצבים וילך תשפ”ד לפ”ק
יושב תהלה, ירים קרנו מעלה מעלה, יכתבהו ויחתמהו, בתוך ספרן של צדיקים גמורים,
ה”ה מעלת כבוד הגאון הגדול מורינו הרב רבי עקיבא משה סילבער שליט”א
אחדשה”ט באהבה רבה כראוי וכנכון.
פותחין בכבוד אכסניא של תורה, להביע תודתי העמוקה על התשובה מאהבה שקבלתי ממעכ”ת הרמה, בענין צידה בדבורים, אי מותר לצודו או להרגו והמסתעף, עדיין לא עיינתי בה כראוי, אבל קודם הנני בזה בברכת מודים לרבנן,
ומחר בס”ד נעמיק בה בכותלי כוללינו יחד עם חברים מקשיבים, בפלפול ובדיבוק חברים, ויגדיל תורה ויאדיר
והנה על אף שכל אחד ואחד טרוד בימים האלו, עכ”ז אהבה מקלקלת השורה, ואבקש ממעכ”ת, להשיב לי תשובה מאהבה, בדבר העומד על הפרק, והזמן קא גרמא, בתוך ההכנות ליום טוב הבא עלינו לטובה, והנני בזה בספק שנסתפקתי זה עידן ועדנים, ולא מצאתי הדבר מבואר,
בליל ראש השנה כאשר מברכים איש לרעהו ברכת השנה, לשנה טובה תכתב ותחתם וכו’,
מה הדין כשבן עומד אצל אביו, מי מברך “קודם” למי,
מצד אחד יש סברא שהבן יברך קודם, שהרי בזה מכבד את אביו, שמקדימו בברכה, ויש סברא שהאב מברך קודם, כי האב קודם בכל דבר,
פי’ אם נסתכל על המטרה, שהלה יהא מבורך, א”כ לכאורה, מגיע להאב שיהא מבורך קודם להבן, ולפ”ז הבן מברך לאביו קודם,
ומאידך גיסא יש לי איזה הרגשה, שכאשר הבן מברך קודם להאב, הרי זה בבחינת הדיוט קופץ בראש, כי ליתן ברכה – זה ג”כ איזה חשיבות וכיבוד, א”כ אולי מגיע להאב הכיבוד הזה קודם, ולא מצאתי ראיה לאחד מהצדדים, אשמח מאד לשמוע חוו”ד של מעכ”ת שליט”א,
(ואגב גררא ראה זה פלא, שהמטה אפרים בסוף סימן תקפ”ב סע’ כ”ו, הביא המנהג שכל אחד מברך לחבירו בליל ר”ה ברכת השנה, ובסימן תקפ”ג סעיף א’ כתב בזה”ל: אחר התפילה נפטרין לבתיהם לשלום, ומברכין הבנים שיזכו להכתב לחיים טובים עכ”ל
ולא הזכיר כלל וכלל שהבן מברך בחזרה, ועוד פליאה הוא שהזכיר ענין זה שמברכין הבנים, דהרי המקור הוא מהרמ”א, ושם הובא שכל אחד מברך “לחבירו” ! והמטה אפרים חזר על דבריו, בסי’ תקצ”ב, בסוף הסימן סעיף י”א, וז”ל: ומ”מ אם יש לו פנאי אחר מוסף, שיקבל פני אביו ואמו ולהתברך מהם, ומש”כ אם יודע שהם נהנים מזה, ורוצים בכך, עכ”ל ושוב רואין כאן רק ענין של “להתברך מהם” – ותו לא, ולא הזכיר ענין שיברך בחזרה לההורים וצ”ב).
ועל זה באתי על החתום בהודאה רבה למפרע על התשובה מאהבה
הק’ ישכר בעריש מאנדל פה לונדון יצ”ו רב דק”ק טעגלאש