ברכות התורה: האם מותר להפסיק בדין הלכה בין הברכות?

בס”ד
ליל כ”ה תמוז ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
נשאלתי בהאי לישנא:
בבוקר בעת שאמרתי ברכת התורה, אחרי שגמרתי “ברכה ראשונה” דברכת התורה, דהיינו המלמד תורה לעמו ישראל, ועדיין לא התחלתי ברכה השניה, הגיע בני הקטן, ושאל על איזה מאכל – איזה ברכה מברכין עליה? רציתי להמשיך ולומר הלאה ברכה השניה, אבל הילד התחיל להטרידיני וידעתי שלא אוכל לכוין כראוי, אם לא אגיד תיכף תשובה, והנה בהשקפה ראשונה אמרתי לעצמי, כיון דאיתא בשו”ע דמותר “לפסוק” דין אפילו קודם ברכת התורה, וממילא אמרתי לבני התשובה, ברכת “שהכל”, אמנם כאן הבן שאל, למה על מאכל הדומה לזה, מברכין מזונות, ועל זה מברכין שהכל.
וזה עורר אותי להסתפק בשני שאלות:
בראשונה האם מותר להפסיק בין ברכה א’ דברכת התורה – לברכה שניה או לא, האם דינו כבין הפרקים ואסור לכתחילה, או מותר לכתחילה?
והשנית כשרוצה לדבר בדברי תורה, האם יש חיוב דייקא לומר ב’ הברכות, או אחרי שגמר הראשונה כבר מותר לדבר בדברי תורה, כי בגמ’ ברכות (י”א:) מצינו שברכת אשר בחר בנו הוא המעולה שבשניהם, האם הכוונה שמעכב, שלא לדבר בדברי תורה עד שיאמר “שניהם”, או דיש חיוב רק “לכתחילה” לומר שניהם, אבל אינו מעכב לגבי לימוד התורה? עכ”ל.
ואשמח מאד לשמוע דעת כת”ר בענין זה.
ברוכים תהיו
באהבה רבה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו
120592