ברכה לגוי מוסלמי האם מותר וכן לנוצרי או גוי עובד עבודה זרה

ברכה לגוי מוסלמי האם מותר וכן לנוצרי או גוי עובד עבודה זרה
בס”ד
ליל ו’ אלול ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
הלכתי לכלא גלבוע (צמוד לכלא שאטה, בדרך לעיר בית שאן ת”ו) למסור שיעור לאסירים יהודים, וכאשר נכנסתי לאגף בכלא, ניגש אלי ערבי מוסלמי ואמר לי כבוד הרב אני מבקש ממך ברכה, ואמנם ברכתי אותו כי לא רציתי להשיב פניו ריקם, אבל באמת מה הייתי צריך לעשות האם לברך אותו או להמנע (שלכאורה אם הייתי נמנע זה היה יוצר איבה) וכן אם לברךף באיזה נוסח לברך ומה לברך.
ועוד יש להוסיף ולשאול אם היה ניגש אלי גוי נוצרי ומבקש ממני ברכה או גוי עובד עבודת אלילים כמו אלו מהמזרח הרחוק, האם לברך אותו או להמנע מלמברך ואם כן לברך באיזה נוסח לברך אותו.
תודה רבה כבוד הרב על כל התשובות הנפלאות והמיוחדות במינם, ועל כל הסבלנות שיש לכבוד הרב על ריבוי השאלות שיש לי.
אגב הרבה פעמים עלה בדעתי להבין דבר והוא, כי ידוע מה שכתב מהרח”ו זיע”א על רבנו האר”י זיע”א בשער המצות, פרשת ואתחנן, וז”ל:
גם בענין עסק ההלכה בעיון עם החברים ראיתי למורי זלה”ה מתגבר כארי בכח בעת שהיה עוסק בהלכה עד שהיה נלאה ומזיע זיעה גדולה. ושאלתי את פיו מדוע טורח כ”כ והשיב לי כי הנה העיון לשבר הקלי’ שהם הקושיות שיש בהלכה ההיא שאין מניחים לאדם להבין אותה ולכן צריך האדם לטרוח ולהתיש כחו אז כי לכן נקראת התורה תושיה שמתשת כחו של העוסק בה ולכן ראוי לטרוח ולהתיש כחו בהיותו עוסק בהלכה. עכ”ל.
וחשבתי לעצמי האם אדם שיש לו ריבוי קושיות האם זה נובע מחמת הקליפות החופפות עליו שצריך הוא לשבר אותם, וה’ ירחם עלי.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו
(01:06 09/09/2024) רן אבוחצירא: א”ה ריחמ”א: נ”ב – עוד יש להביא כאן מה שכתב מהרח”ו זיע”א בשער המצוות פרשת ואתחנן וקשור להנ”ל, וז”ל:
גם בענין הפלפול ועיון ההלכה היה מורי זלה”ה אומר כי תכלית העיון הוא לשבר הקליפות שהם הקושיות כי הם גרמו לאותם הקושיות שהם בהלכה שלא יובנו תירוציהם כ”א בקושי ובדוחק גדול כנודע ואמנם עסק התורה ממש אינו העיון רק קריאת התורה בעצמה בארבע דרכיה שהם ר”ת פרד”ס כנודע. וכמו שמי שרוצה לאכל האגוז צריך תחלה לשבר קליפותיה כן צריך להקדים העיון בתחלה. והיה מורי ז”ל אומר כי מי ששכלו זך ודק וחריף לעיין ההלכה בשעה או על הרוב בשתי שעות ודאי הוא שטוב לו מאד שיטרח שעה או שתי שעות בתחילה בעיון לסיבה הנזכרת. אבל מי שמכיר בעצמו שהוא קשה העיון וטורח בו זמן הרבה עד שיעיין ההלכה לא טוב הוא עושה ודומה למי שמשבר כל היום אגוזים ואינו אוכל מה שבתוכם [כב] ויותר טוב לו שיעסוק בתורה עצמה בדינין ובמדרשים ובסודות. ואמנם מורי ז”ל היה מהיר וקל העיון בתכלית ורוב הפעמים היה מעיין בכל הלכה והלכה ששה דרכים של פלפול כנגד ששת ימי החול ואח”כ היה מעיין דרך שביעי ע”ד הסוד כנגד יום השבת שאין בו קליפות. עכ”ל.
(01:06 09/09/2024)
(01:06 09/09/2024)
(01:06 09/09/2024)