בס”ד ליל א’ ניסן ה’תשפ”ד לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס! אשה שילדה ואינה יכולה להניק, ויש לפנינו אפשרות להביא לתינוק מינקת גויה או תחליפי חלב אם כגון מטרנה, מה עדיף לעשות. שהרי זה ידוע שאין איסור מן הדין ביניקת חלב מן הגויה כמבואר בע”ז (כו ע”א), רק שראוי מאד להמנע מזה מפני שמוליד טבע רע בילד וכו’, כמ”ש הראשו’ שם, וכ”כ הרמ”א ביו”ד (סי’ פא ס”ז), וע”ש בביאור הגר”א. בחשיבות ותועלת ההנקה כתב בספר “צידה לדרך” מאמר ראשון כלל שלישי פרק י”ד, וז”ל: המזון שהכין הש”י לנער היולד הוא החלב והרוצה לשמרו מן התחלואים לא יהיה מזונו עד שנתיים אלא החלב והוא מזון טבעי. לעולם יבחר אדם מינקת מעשרים עד שלשים שנה טובת מראה בלתי מום ממוצעת המזג לא רזה ולא שמנה ותזהר ממשגל שמעורר דם הנדות ושיהיה החלב לבן מתוק בלתי ריח רע ולא דק הרבה ולא עבה הרבה אלא בינוני, שתהיה בעלת מדות טובות לא כעסנית ולא רגזנית שדברים אלו מפסידין מזג החלב. וכו’ כשתוכל אם הילד להניק בנה זהו המועיל יותר כי הוא המזון שהיה נזון בו ברחם שהיה דם הנדות כי הוא מתהפך לחלב. לא תניק אותו הרבה שלא יפסד החלב באצטצוכא ולא מעט לפי שיתחמם גופו אלא ממוצע לפי כח הילד ובתחלת הלידה לא תניקהו אמו עד עבור שמונה ימים שיתמצע חלבה. וכו’. עכ”ל. וכן כתב בספר שבילי אמונה – הנתיב החמישי – השביל השני בהנהגת הילוד, וז”ל: יבחרו לו מינקת שתהא נערה בינונית מכ”ה שנה עד חמשה ושלשים ותהיה בריאה ואיבריה שלמים מכל מיני תחלואי’ וטובת מראה לבנה אדמדמת רחבת הגרון חזקת הצואר ושמנה קצת ולא רזה ולא אשת כסילות ולא כעסנית ולא דואגת לפי שרוע הלב הוא סבה להפסד החלב ולכן צריכה להיות בעלת מדות טובות ולא תהיה רפה מן הלידה ואל רחוקה מימי לידתה אלא שיהא בינה לבינו כשני חדשים ויהיו דדיה קשים וגדולי’. אמנ’ אם האם יכולה להניקנו זהו הטוב והמועיל יותר לולד. לפי שחלב האם הוא דומה ממש למזון הילד כי הוא המזון שהיה ניזון בו ברחם ר”ל הנדות שהיה מזונו ברחם שנתהפך לחלב כמו שביארתי בנתיב הרביעי ולכן הוא כטבעו וכמזגו ממש. אמנם בתחלת הולדו לא תניק אותו אמו עד שיעברו מיום הלידה כשמונה או עשרה ימים כי אז יתיישר מזגה ויהיה חלבה ממוצע וטוב. עכ”ל. מכל הנ”ל אנו רואים את חשיבות ההנקה, והוא לכאורה יותר טוב ממה שיתנו לתינוק לאכול תחליפי חלב אם כגון מטרנה. עוד כתב בספר “צידה לדרך” הנ”ל בענין המניקת, וז”ל: שתהיה בעלת מדות טובות לא כעסנית ולא רגזנית שדברים אלו מפסידין מזג החלב. עכ”ל. וכן כתב בספר “שבילי אמונה” הנ”ל בענין המניקת, וז”ל: ולא אשת כסילות ולא כעסנית ולא דואגת לפי שרוע הלב הוא סבה להפסד החלב ולכן צריכה להיות בעלת מדות טובות. עכ”ל. ואם כן לפי הנ”ל יתכן שיש יותר תועלת בתחליפי חלב אם, כי אם המינקת היהודיה היא בעלת מידות רעות וכדו’, וכן האם אם היא בעלת מידות רעות, וכ”ש מניקת גויה שהיא בעלות מידות רעות בטבע, שיתכן שלפי זה עדיף לתת לתינוק תחליפי חלב אם. אך מאידך יש האומרים שבתחליפי חלב אם שיש בו נזק יותר מאשר תועלת, ואם כן אולי עדיף גויה ובפרט לפי מה שהבאנו למעלה שאינו אסור מן הדין. ועיין עוד בכל זה בשדי חמד כרך חמישי (הוצאת ספרים קה”ת שנת ה’תש”י. הכולל מערכת אות ד-ח) אסיפת דינים מערכת ה”א אות מ”ב מה שהאריך בהנקת הילד מחלב אמו, ואני כתבתי חלק מהמקורות ממנו. ובפרט מה שדן שם בענין גויה מינקת. אני מביא כאן כמה פרטים מעניינים מאינציקלופידית “המכלול” העוסקת בעניני תחליפי חלב אם, וז”ל: תרכובת מזון לתינוקות (תמ”ל, בלשון הדיבור מכונה גם פורמולה) משמשת תחליף חלב להזנת התינוק. השימוש בתמ”ל נהוג במקרים שהאם אינה יכולה להיניק את התינוק ולספק לו חלב אם, כאשר מתעוררים קשיים בהנקה, כאשר תפוקת החלב נמוכה ונדרשת תוספת, או כאשר האם מעדיפה שלא להיניק או לשאוב. תמ”ל מבוסס על חלב פרה או על סויה, בתוספת מרכיבי תזונה. תמ”ל משווק לצרכנים בעיקר בצורת אבקה שיש להוסיף לה מים מורתחים בהתאם להוראות היצרן, לערבב ולהביא לטמפרטורה המתאימה להזנת התינוק. בבתי יולדות משתמשים בתמ”ל נוזלי מוכן לשימוש בבקבוקים חד-פעמיים. כיום אפשר לקנות אותם בחנויות, אך מחירם גבוה יותר. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) הזנה בתמ”ל היא האפשרות הרביעית בעדיפותה: במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב הניתן בבקבוק, במקום השלישי חלב אם מאם אחרת ורק במקום הרביעי תמ”ל. התמ”ל יכול לשמש גם כתוספת משלימה להנקה, כאשר האם אינה יכולה להניק את התינוק בכל עת, לדוגמה כאשר היא חוזרת לעבוד בתום חופשת הלידה ואינה שואבת בזמן זה. יצרני התמ”ל עושים מאמצים רבים ליצור תחליף שיהיה קרוב ככל האפשר לחלב האם. כאשר התמ”ל הוא המזון היחיד אותו צורך התינוק במשך חודשי חייו הראשונים, ישנה חשיבות גדולה לכך שהוא אכן יכלול את כל אבות המזון, המינרלים והוויטמינים להם זקוק התינוק להתפתחות תקינה. חלק מהיצרנים משווקים תמ”ל בדרגות שונות, כאשר כל דרגה מותאמת לקבוצת גיל של ילדים, ומנסה לספק לילדי הגיל הזה את המרכיבים הדרושים להם ושמותאמים ליכולות של מערכת העיכול באותו הגיל. לרוב החלוקה היא לדרגות 1, 2 ו-3. ע”כ מהמכלול. אשמח מאד לשמוע את חוות דעת כבוד הרב בזה בס”ד. בשורות טובות וחודש טוב ומבורך הצב”י רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

בס”ד ליל א’ ניסן ה’תשפ”ד לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס! אשה שילדה ואינה יכולה להניק, ויש לפנינו אפשרות להביא לתינוק מינקת גויה או תחליפי חלב אם כגון מטרנה, מה עדיף לעשות. שהרי זה ידוע שאין איסור מן הדין ביניקת חלב מן הגויה כמבואר בע”ז (כו ע”א), רק שראוי מאד להמנע מזה מפני שמוליד טבע רע בילד וכו’, כמ”ש הראשו’ שם, וכ”כ הרמ”א ביו”ד (סי’ פא ס”ז), וע”ש בביאור הגר”א. בחשיבות ותועלת ההנקה כתב בספר “צידה לדרך” מאמר ראשון כלל שלישי פרק י”ד, וז”ל: המזון שהכין הש”י לנער היולד הוא החלב והרוצה לשמרו מן התחלואים לא יהיה מזונו עד שנתיים אלא החלב והוא מזון טבעי. לעולם יבחר אדם מינקת מעשרים עד שלשים שנה טובת מראה בלתי מום ממוצעת המזג לא רזה ולא שמנה ותזהר ממשגל שמעורר דם הנדות ושיהיה החלב לבן מתוק בלתי ריח רע ולא דק הרבה ולא עבה הרבה אלא בינוני, שתהיה בעלת מדות טובות לא כעסנית ולא רגזנית שדברים אלו מפסידין מזג החלב. וכו’ כשתוכל אם הילד להניק בנה זהו המועיל יותר כי הוא המזון שהיה נזון בו ברחם שהיה דם הנדות כי הוא מתהפך לחלב. לא תניק אותו הרבה שלא יפסד החלב באצטצוכא ולא מעט לפי שיתחמם גופו אלא ממוצע לפי כח הילד ובתחלת הלידה לא תניקהו אמו עד עבור שמונה ימים שיתמצע חלבה. וכו’. עכ”ל. וכן כתב בספר שבילי אמונה – הנתיב החמישי – השביל השני בהנהגת הילוד, וז”ל: יבחרו לו מינקת שתהא נערה בינונית מכ”ה שנה עד חמשה ושלשים ותהיה בריאה ואיבריה שלמים מכל מיני תחלואי’ וטובת מראה לבנה אדמדמת רחבת הגרון חזקת הצואר ושמנה קצת ולא רזה ולא אשת כסילות ולא כעסנית ולא דואגת לפי שרוע הלב הוא סבה להפסד החלב ולכן צריכה להיות בעלת מדות טובות ולא תהיה רפה מן הלידה ואל רחוקה מימי לידתה אלא שיהא בינה לבינו כשני חדשים ויהיו דדיה קשים וגדולי’. אמנ’ אם האם יכולה להניקנו זהו הטוב והמועיל יותר לולד. לפי שחלב האם הוא דומה ממש למזון הילד כי הוא המזון שהיה ניזון בו ברחם ר”ל הנדות שהיה מזונו ברחם שנתהפך לחלב כמו שביארתי בנתיב הרביעי ולכן הוא כטבעו וכמזגו ממש. אמנם בתחלת הולדו לא תניק אותו אמו עד שיעברו מיום הלידה כשמונה או עשרה ימים כי אז יתיישר מזגה ויהיה חלבה ממוצע וטוב. עכ”ל. מכל הנ”ל אנו רואים את חשיבות ההנקה, והוא לכאורה יותר טוב ממה שיתנו לתינוק לאכול תחליפי חלב אם כגון מטרנה. עוד כתב בספר “צידה לדרך” הנ”ל בענין המניקת, וז”ל: שתהיה בעלת מדות טובות לא כעסנית ולא רגזנית שדברים אלו מפסידין מזג החלב. עכ”ל. וכן כתב בספר “שבילי אמונה” הנ”ל בענין המניקת, וז”ל: ולא אשת כסילות ולא כעסנית ולא דואגת לפי שרוע הלב הוא סבה להפסד החלב ולכן צריכה להיות בעלת מדות טובות. עכ”ל. ואם כן לפי הנ”ל יתכן שיש יותר תועלת בתחליפי חלב אם, כי אם המינקת היהודיה היא בעלת מידות רעות וכדו’, וכן האם אם היא בעלת מידות רעות, וכ”ש מניקת גויה שהיא בעלות מידות רעות בטבע, שיתכן שלפי זה עדיף לתת לתינוק תחליפי חלב אם. אך מאידך יש האומרים שבתחליפי חלב אם שיש בו נזק יותר מאשר תועלת, ואם כן אולי עדיף גויה ובפרט לפי מה שהבאנו למעלה שאינו אסור מן הדין. ועיין עוד בכל זה בשדי חמד כרך חמישי (הוצאת ספרים קה”ת שנת ה’תש”י. הכולל מערכת אות ד-ח) אסיפת דינים מערכת ה”א אות מ”ב מה שהאריך בהנקת הילד מחלב אמו, ואני כתבתי חלק מהמקורות ממנו. ובפרט מה שדן שם בענין גויה מינקת. אני מביא כאן כמה פרטים מעניינים מאינציקלופידית “המכלול” העוסקת בעניני תחליפי חלב אם, וז”ל: תרכובת מזון לתינוקות (תמ”ל, בלשון הדיבור מכונה גם פורמולה) משמשת תחליף חלב להזנת התינוק. השימוש בתמ”ל נהוג במקרים שהאם אינה יכולה להיניק את התינוק ולספק לו חלב אם, כאשר מתעוררים קשיים בהנקה, כאשר תפוקת החלב נמוכה ונדרשת תוספת, או כאשר האם מעדיפה שלא להיניק או לשאוב. תמ”ל מבוסס על חלב פרה או על סויה, בתוספת מרכיבי תזונה. תמ”ל משווק לצרכנים בעיקר בצורת אבקה שיש להוסיף לה מים מורתחים בהתאם להוראות היצרן, לערבב ולהביא לטמפרטורה המתאימה להזנת התינוק. בבתי יולדות משתמשים בתמ”ל נוזלי מוכן לשימוש בבקבוקים חד-פעמיים. כיום אפשר לקנות אותם בחנויות, אך מחירם גבוה יותר. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) הזנה בתמ”ל היא האפשרות הרביעית בעדיפותה: במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב הניתן בבקבוק, במקום השלישי חלב אם מאם אחרת ורק במקום הרביעי תמ”ל. התמ”ל יכול לשמש גם כתוספת משלימה להנקה, כאשר האם אינה יכולה להניק את התינוק בכל עת, לדוגמה כאשר היא חוזרת לעבוד בתום חופשת הלידה ואינה שואבת בזמן זה. יצרני התמ”ל עושים מאמצים רבים ליצור תחליף שיהיה קרוב ככל האפשר לחלב האם. כאשר התמ”ל הוא המזון היחיד אותו צורך התינוק במשך חודשי חייו הראשונים, ישנה חשיבות גדולה לכך שהוא אכן יכלול את כל אבות המזון, המינרלים והוויטמינים להם זקוק התינוק להתפתחות תקינה. חלק מהיצרנים משווקים תמ”ל בדרגות שונות, כאשר כל דרגה מותאמת לקבוצת גיל של ילדים, ומנסה לספק לילדי הגיל הזה את המרכיבים הדרושים להם ושמותאמים ליכולות של מערכת העיכול באותו הגיל. לרוב החלוקה היא לדרגות 1, 2 ו-3. ע”כ מהמכלול. אשמח מאד לשמוע את חוות דעת כבוד הרב בזה בס”ד. בשורות טובות וחודש טוב ומבורך הצב”י רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו