כן.
מקורות:
בשבת קמא ע”ב הובאה פלוגתא דתנאי אם מותר לשמוט מנעל מע”ג האימום בשבת ולכו”ע ברפוי מותר ולהלכה גם באינו רפוי מותר, ומבואר עוד מדברי השו”ע או”ח סי’ שח סי”ד שהיתר זה הוא אע”ג שמטלטל האימום עי”ז, כיון שהאימום הוא כלי שמלאכתו לאיסור שאין איסור לטלטלו לצורך מקומו.
וא”כ כ”ש במדפסת שהדפים רפויים ועומדים בפני עצמם ואינו מזיז דבר ממקומו כשמוציא את הדפים שאין איסור להוציא את הדפים מהמדפסת בשבת, ובלבד שידע שאכן הדפים הודפסו ושגם אין דף ריק שהונח מדעת עליהם מערב שבת.
ובמדפסת שצריך להזיז את המגירה במדפסת כדי שיהיה אפשר להוציא את הדפים לכאורה דמי לנידון המשנ”ב סקנ”ז שהותר לטלטל האימום לצורך מקומו דהיינו כדי להוציא הנעל מעליו וזה משמע שהותר אפי’ להא”ר שם בדלא אפשר להוציא הנעל בלא לטלטל האימום (ועי’ גם לעיל סקי”ב).
אם כי במדפסות המצויות יש חיישנים חשמליים החשים בזמן אמת אם המגירה פתוחה או סגורה ואף יש מהמדפסות המראים את המצב מיד על הצג של המדפסת, ולכן א”א לפתוח מגירה כזו בשבת, ועי’ בהרחבת הדברים בתשובתי על מיקרוגל [ד”ה שכחו דבר מאכל במיקרוגל בערב שבת האם מותר לפותחו בשבת] שהרחבתי בנידון זה.
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
הטקסט לא מכיל שגיאות כתיב או טעויות טכניות. כן יש לציין שהראשי תיבות או הקיצורים המשמשים הן שגרירה, הן סבלון כתיב במדעי היהדות ונמנעים על קורא לא מומחה להבינם בצורה נוחה. לדוגמה, “א”כ” עומדת עבור “אם כן”, “ע”ג” עומדת עבור “על גבי”, או”ח עומד ל”אורח חיים” (חלק מהשולחן ערוך), “שו”ע” עומדת לשולחן ערוך, וכיו”ב. אם תיעד הכוונה למאמר שלך לקהל הכללי, יתכן שתרצה לבחון את שימושך בראשי תיבות או לסבירם.