הנה בעצם יש כאן ג’ אפשרויות, הא’ לסיים אשרי ולהתחיל עם הש”ץ רק בואתה קדוש ולהשלים אחר כך פסוקי ובא לציון, והב’ לומר כדרכו הכל לפי הסדר ולאו דוקא עם הש”ץ שוה בשוה והג’ להפסיק באשרי ולהתחיל ובא לציון ולהשלים שאר פסוקי אשרי אחר כך.
ונראה דצד ג’ בודאי לא יעשה.
חדא דהרי כבר התחיל אשרי ובכה”ג לחלק מהאחרונים צדדו דחשיב אין מעבירין על המצוות מאחר שכבר התחיל באזכרה אחת [עי’ להגר”א גנחובסקי מה שדן בזה בדברי האחרונים לענין התחיל ביעלה ויבוא קודם רצה בשבת ר”ח].
והב’ דהרי אשרי נזכר בגמ’ ופסוקי ובא לציון לא נזכרו בגמ’ אלא רק קדושה דסדרא שהם פסוקי הקדושה של ובא לציון והתרגום כדפרש”י בסוטה מט ע”א.
והג’ דברמב”ם בסה”ת מבואר דעיקר הפסוקים של התחנונים של ובא לציון אחר הקדושה הם להש”ץ וי”ל דעיקר התקנה על הציבור נתקן רק הקדושה [וכ”ש די”א שגם הקדושה היא רק על הציבור ולא על היחיד וא”כ שמא גם מהך טעמא קיל מאשרי שהוא מצוה המוטלת על היחיד וצל”ע דשמא בדברים שאין חובה מדינא לא שייך לומר דמה שמותר לעשות ביחיד חמור], ע”כ בודאי שלא יפסיק אשרי כדי להתחיל ובא לציון אלא ישלים אשרי ויאמר עם הש”ץ הקדושה.
ואע”ג דבמשנ”ב סי’ נט סק”י הביא בשם הפר”ח לגבי קדושת יוצר דגם אם אמר אחר הש”ץ יכול לאומרה ושם כ’ לאומרה בלחש (להסוברים שאין אומרים בציבור דלהחולקים יכול לומר בקול רם כדמוכח בסי’ קלב סק”ד עי”ש והבן), ומשמע דעדיין אי”ז כבציבור ממש [ובכתר ראש משמע דקצת אחר הש”ץ עדיין בכלל הציבור], מ”מ לכתחילה כ’ המשנ”ב בסי’ קלב סק”ג גם קדושא דסדרא לומר עם הציבור ולדלג פסוקי ובא ולציון ואני זאת בריתי ולהשלים אח”כ לצורך זה ומבואר דלכתחילה יש לומר עם הש”ץ והציבור ממש.
[ועי’ במשנ”ב סי’ קכה סק”ג לגבי קדושת חזהש”ץ דצריך לומר עם הציבור ממש ומ”מ שמא שום חילוק יש בין קדושה דהתם לדהכא].
היוצא מזה דיש לעשות כהצד הראשון.
לתשובה זו פורסמו 5 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
האם השלמה של אשרי עם הש”ץ, או ע”י הפרט עצמו, שונה לגבי שאר פסוקי ובא לציון?
האם ישנה חובה לומר את הקדושה יחד עם הש”ץ, או שמותר לאומרה מאוחר יותר?
האם הש”ץ צריך להתחיל בכל הנושא לפני הפרט, או שאפשר להשלים?
מה הדין אם הש”ץ התחיל ובא לציון, במקרה זה ?
האם אפשר להפסיק את אשרי ולומר ובא לציון, ללא הש”ץ?
האם יש הבדל בין אישיות המכוון את התפילה (במקרה הזה הש”ץ) לבין אדם פרטי?
מה הדין אם הפרט התחיל ב- אשרי ורוצה להתחיל ב ובא לציון?
האם קיימת פסיקה חולקת על המשנ”ב, בנוגע ל ובא לציון?
האם יש שיטות שונות לגבי סדר אמירת אשרי ובא לציון?
האם יש צורך להתחיל אשרי לפני הש”ץ?
האם מותר להתחיל ובא לציון לפני הש”ץ?
אם הש”ץ מתחיל בויבא לציון. האם אני חייב להפסיק באמצע אשרי?
מה הדין אם כבר מתחילים באשרי ורוצים להתחיל ובא לציון קודם?
האם יש הבדל בין אמירת אשרי לבין אמירת הקדושה של ובא לציון?
האם אמירת הפסוקים של ובא לציון היא חובה על כל אחד?
האם יש חובה לומר קדושא דסדרא עם הש”ץ?
האם יש חובה לומר כל אשרי לפני הש”ץ?
האם השליח ציבור צריך להתחיל את ובא לציון לפני השלמת אשרי?
האם מותר לפתוח את ובא לציון ולחלק את פסוקי אשרי בין הקהל והש”ץ, או שצריך לסיים את אשרי לפני ובא לציון?
האם יש הבדל בין קדושה של ובא לציון לשימוש בקדושה שהיא על יחיד?
האם השלמת אשרי פוגמת בפסוקי הקדושה?
האם יש מציאות שבה מותר להפסיק את אשרי כדי להתחיל את ובא לציון?
אם כבר התחיל ב”אשרי” האם מותר להפסיק ולהתחיל ב”ובא לציון”?
האם יש מקרים שבהם הש”ץ צריך לומר פסוקי קדושה בכוונתו של הציבור?
האם קריאת “אשרי” יש לה עדיפות על פני “ו”בא לציון”?
האם מותר לומר פסוקי אשרי בלחש, כאשר הש”ץ אומר אותם בקול?
האם השליח ציבור חייב להתחיל פסוקי ובא לציון אחרי סיום אשרי, או שמא מותר לעשות אחרת?
האם אפשר להתחיל ובא לציון לפני סיום אשרי?
האם יש הבדל בין לומר את קדושת ובא לציון לקול רם, לבין לומר בלחש?
האם יש מצבים שמותר להתחיל פסוקי ובא לציון לפני סיום אשרי, וזאת למרות שמצוות אשרי מדות על היחיד?
האם החילוק בין קדושת ובא לציון לקדושות אחרות, מעיד על משמעות אחרת לזמן?