שאלה
א) סנהדרין מג: תנו רבנן נא אין נא אלא לשון בקשה, וברש"י שים נא כבוד - נא בקשה.
עכ"ל, ויש להעיר, חדא, מדוע הוסיף על לשון הגמרא, ועוד מה כוונתו בזה?
ב) מד.
עכן מושך בערלתו היה כו', ועיין רש"י שהאריך בביאור מושך בערלתו עיין שם, ויש לעיין מדוע לא פירש כלום על הגמרא לעיל לח: אדם הראשון מושך בערלתו היה.
וצ"ב.
החותם בכבוד רב
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
א רש"י מביא לשון הכתוב להקל על הלומד להבין מיד כוונת הגמרא, ויותר נראה הי' לרש"י איזה טעם לאפוקי מהמשך הפסוק והגד נא וכו' ור"ל דהדרשא בגמ' כאן המפורטת - שייכת לחתילת הפסוק שים נא כבוד ולא להמשך הפסוק הגד נא.
ב בעכן הוא לכו"ע כפשוטו משא"כ גבי אדה"ר הוא דרך רמז דהרי אדה"ר לא נצטוה עדיין וא"ת שנולד מהול כמ"ש המהרש"א מדוע לו למשוך בערלתו, ועי' בערל"נ שם.
וי"א ג"כ שנאמר רק לתשובת המינים, ולכן רש"י נשתמט מלבאר כן שם, עיין רבינו חננאל שם שכתב וז"ל, ר' יצחק אמר מושך בערלתו היה כו' פי' רב ור' יצחק ורב נחמן באו להודיע כי המינים אומרים כי אדם הראשון מין היה כמותינו ומושך ערלתו היה וכופר בעיקר השכינה היה ומביאין ראיה לדבריהם מאלו הפסוקים הוו זהירין בתשובתם ללמד מה שתשיבו להם וכן פירוש כל כיוצא באלו אבל חכמי התלמוד חס שאומר' על אדם הראשון ועל כיוצא בו פגם והמפרש זולתי זה הפירוש עתיד ליתן את הדין ע"כ ועי' יש רמ"ה מה שכתב ע"ז.
***
מק"ט התשובה הוא: 119135 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119135