שאלה
{בס"ד
שלו' רב לכב' הרהח"ר עקיבא משה סילבר שליט"א,
שאלות אל מע"כ הרב שליט"א.
א) מהו מקור קישוט ביה"כ בצומח בחג השבועות?
ב) מה הם החילוקים בין המנהגים?
לתשובות מע"כ אודה מקרב ליבי.
ובברכת התורה וברכת הכהנים,
שבוע טוב ומבורך!
יד' הקט' אהרון}
תשובה
יום ראשון כ"א אייר תשע"ו
לכבוד הרב אהרן שליט"א
שלום רב
כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סי' תצ"ד ס"ג, וז"ל, ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בב"ה והבתים, זכר לשמחת מתן תורה.
וע"ש בברכ"י מה שציין לזה מקור מן המדרש.
וכתב המשנה ברורה ס"ק י, וז"ל, זכר לשמחת מתן תורה - שהיו שם עשבים סביב הר סיני כדכתיב הצאן והבקר אל ירעו וגו'.
כתבו האחרונים במקום שנוהגין לחלק עשבים המריחים בבהכ"נ לא יחלקו מברוך שאמר עד אחר תפלת י"ח כדי שיוכל לברך עליהן דבינתים אסור להפסיק.
נוהגין להעמיד אילנות בבהכ"נ ובבתים זכר שבעצרת נידונו על פירות האילן [מ"א] והגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם עכ"ל.
ונחלקו האחרונים הרבה האם הוראת הגר"א היא רק לגבי מנהג העמדת אילנות או גם לגבי שטיחת עשבים גרידא, עיין הדעות שהובאו במהדורת דרשו על המ"ב שם מגדולי ההוראה, ובספר מנהג ישראל תורה סי' תצ"ד סק"ז מה שהביא, ומה שהביא שם מה שנהגו בבהמ"ד של בעל המנחת אלעזר, ולכן הנכון והראוי למי שאין לו מנהג בזה הוא להמנע מזה, וכמו שנהגו ג"כ מגדולי הדורות וגם מגדולי החסידות שלא להעמיד אילנות ולשטוח עשבים (עין שם ושם), בפרט שיש כאן לתא דאורייתא, אך אם בני ביתו רוצים לנהוג כן יתכן שאין למחות בהם מכיון שיש להם על מי לסמוך שכך נהגו מדורי דורות ע"פ גדולים, וגם הגר"א רבו האומרים בדעתו שלא התנגד אלא להעמדת אילנות.
בענין המנהגים בזה עיין עוד במהרי"ל שנהגו לעטר את הס"ת בשושנים וורדים, וע"ע בהרחבה על המנהגים בזה בקובץ אור ישראל מאנסי חוברת כ' עמ' קל"ו ובספר מנהג ישראל תורה שם.
מק"ט התשובה הוא: 117627 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117627