מי שיש לו יארצייט (אזכרה) על אביו או אמו בחודש שאינו אדר האם יש הבדל בתאריך בין שנה פשוטה לשנה מעוברת

עוד תוכן קשור:

1. מ"ט נאמר בבן סורר ומורה בקול אביו ובקול אמו מה שהקשה אמאי מחלק בקרא (פס' י"ח) בקול אביו ובקול אמו, דהא לפ"מ דדרשי' בסנהדרין ע"א א' בקולינו דקולן שוה א"כ מ"ט שינה כאן הלשון. תשובה - בחז"ל כאן מבואר דדרשי' מזה שיאכל משל אבין ושל אמו (מדרש תנאים ועיין סנהדרין שם), ושצריך שירצו שניהם (מדרש אגדה), ולכך שינה הלשון כאן וכאן לאשמועינן תרווייהו. ונראה […]...
2. מה שנענש יעקב כ"ב שנה אף שיצא בציווי אמו {בס"ד עש"ק פרשת תולדות א' כסלו תשע"ו פה קרית ספר יע"א} מה שהקשה ע"ד הגמ' ספ"ק דמגילה י"ז א' על ענישת יעקב בשנים שפירש מאביו, דהרי היה בציוי אמו בס"פ תולדות, דכתיב ושלחתי ולקחתיך משם, והרי עדיין לא שלחה לקרותו. תשובה כיון שהיה מחוייב מצד כבוד אביו לשוב ולקיים בו מצות כיבוד כדין, לא נפטר […]...
3. האם יש הבדל בין מדפיס עותק ספר לעצמו למי שמדפיס עוד שני עותקים לחביריו המתירים להדפיס עותק אחד לעצמו מתירים גם אם מדפיס עוד שני עותקים לחביריו, כמ"ש בשו"ת תשובות והנהגות עי"ש, ובמקרה שלך יש כמה סיבות למה זה יותר קל, הא' שמדובר בד"ת (כמו באופן של התשוה"נ הנ"ל, ובד"ת מקור הפוסקים הוא מדברי הש"ך בשם המרדכי לענין ד"ת ואכמ"ל), הב' שהמחבר אינו מוכר עוד מהספר ואינו רוצה להדפיס […]...
4. האם אפשר לתקן ריצפה שבורה בבית בי"ד אדר לבן ירושלים שאינו נוהג פורים באותו יום בעיקר הדבר יעויין בש"ע תרצ"ו ס"ב שכתב דגם לפי מנהגינו מ"מ לאסור את של זה בזה אינו מנהג, וגם המ"ב שהביא המחמירין כתב דתלוי לפי מנהג המקום, וכתב בשעה"צ סק"ז כי אף בפורים גופא תלוי זה במנהג המקום וכ"ש בזה דאין להחמיר כ"כ עכ"ל, והנה מקור המ"ב הוא מבאה"ט כמ"ש בשעה"צ, ומקור הב"ה הוא ממהרי"ל […]...
5. תשובה לאחד בענין החילוק בין ז' אדר לל"ג בעומר שאלה {בס"ד שלו' רב לכבוד הרב הח"ר עקיבא משה שליט"א מדוע יש שנהגו לישב בתענית ביום הסתלקותו של משה רבינו ע"ה, וביום הסתלקותו של רשב"י ע"ה נוהגים בהילולא ובשמחה וכן אסור ממש להיות בעצבות ותיקנו שאין אומרים תחנון, ועוד שאמרו הספה"ק שרשב"י זיע"א ניצוץ נשמתו דמרע"ה ויש שנהגו היום ז' באד"ב לעלות מירונה. לתשובת מע"כ […]...
6. מה שיש בסוכה חילוקי דינים לפסול בין גג על המיטה כשקבוע לבין גג שאינו קבוע כמבואר הדעות בשו"ע, מה השיעור להחשיבו קבוע יש בזה ספק מה נכלל בגדר קינוף להיאסר בפחות מגובה י’ כשיש לה גג ישר, ולכן יש להחמיר כל אימת שיש להסתפק שמא נקרא קבוע. מקורות: יעוי’ בחזו”א או”ח סי’ קנ סקי”ח שהסתפק בזה לגבי קביעות של קינוף, דהרי לא נתפרש שיעורו, ויש לציין דמצינו הרבה דברים לדידן שלא נתפרשו שיעורם ומחמירין בכל דהוא ממש, […]...
7. בחודש ניסן וחלק מחודש תשרי שאין אומרים תחנון האם אומרים יהי רצון אחר קריאת התורה כל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים יהי רצון. מקורות: לבוש תכט ב, הובא בעט”ז שם סק”ב, מחה”ש שם סק”ה בשם חק יעקב בשם מנהגים, משנ”ב שם, הגר”ז שם ב, קצש”ע כג, כז. וראיתי בפסקי תשובות קמז ז שציין לאחרונים שתמהו על מנהג זה שנסתר מדברי הראשונים, ומ”מ נ”ל שההגדרה בזה היא מאחר שאינו דין […]...
8. מה החילוק בין שמן זית שאינו מברך עליו כיון שמזיק (ברכות לה:) לבין קמח שעורים שמברך עליו אע"פ שמזיק (ברכות לו.

   ) בעצם מצינו הרבה חילוקים בזה. השמן קשה לשתותו והקמח אינו קשה לשתותו. קמח אינו נחשב משקה בעיני בני אדם אף על ידי הדחק וקמח נחשב. השמן מזיק מיד וקמח מזיק לאחר זמן. השמן כל כולו היזק והקמח הוא היזק צדדי. השמן אין בו דבר המזין אבל קמח יש בו דבר המזין, והוא כעין החילוק הקודם. […]...

9. מי שמת אח של אמו האם מותר לרחוץ בצונן מדינא דגמ' מתאבל רק כשהוא בפני אמו וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' שעד ס"ו), אולם הרמ"א הביא שלא נהגו בזה אלא רק פסולי עדות מראים בעצמם מעט אבלות כגון רחיצה והחלפת קצת בגדים עד שבת בלבד (ולא כל ז' ימי האבלות), וכן אין הולכין לסעודת מצוה כגון ברית מילה עד מוצאי שבת (ש"ך סק"ז בשם […]...
10. חדר שסככוהו לשם מצוות סוכה ולאחר מכן השתמש בו כל השנה לביתו, האם כשר לשנה הבאה מחמת שהנחת הסכך היתה בכשרות או פסול משום שסכך זה שימש למגורים במשך השנה במשנ"ב סי' תרלז ס"א פסל סוכה זו ע"פ המג"א (ומוכח מחשבון הדברים דהיינו אף אם בינתיים לא השתמשו בה כלל) אף אם משום שהעשיה הראשונה התבטלה, וכוונתו שהעשיה הראשונה לא היתה אלא לחג הסמוך, וממילא לגבי החג הבא הו"ל סוכה הנעשית מאליה, והוא חידוש גדול מאוד, ויש מהאחרונים שרצה לומר דמועיל עכ"פ אם בעשייה ראשונה […]...