לגבי דברי המלבי"ם שם א"א להאריך כאן מאחר שהוא מיוסד ע"פ סוד, אבל אנסה לבאר חלק מתמצית דבריו ואקווה שיהיה לך לתועלת.
דיש ב' בחינות הנזכרות שם בפסוק, יש בחינת למטה שהוא אמנם נגלה כפורענות מידת הדין ומ"מ תכליתו ועיקרו האמיתי והנסתר הוא טוב, ויש בחינת למעלה שהוא כולו טוב וגם ניכר ונראה שהוא טוב, והמלאכים (עכ"פ חלקם) נמצאים בבחינת למטה, כיון שאינם הטוב השלם, וכן המלאך מט"ט נמצא למטה.
ואלישע בן אבויה המכונה אחר מבואר בגמ' בחגיגה שלאחר שראה את המלאך מט"ט קיצץ בנטיעות, ועי"ש ברש"י מה שפירש ע"פ פשט, אבל המלבי"ם מפרש שאחר כשנכנס אלישע בן אבויה לפרדס הגיע להשגה זו של למעלה ולמטה וכשראה שמט"ט נמצא בבחינת למטה, הסיק מזה בטעות לומר שיש ב' רשויות, (כלומר שטעה אחר לומר שהקב"ה למעלה שהוא כולו טוב ויש מט"ט שהוא בתערובת רע והוא למטה), ויתכן שהמלבי"ם מסתמך בזה גם על דברי הגמ' בסנהדרין לח ע"ב לגבי מט"ט עצמו אי הכי נפלחו ליה וכו' אל תמירני בו.
ודברי המלבי"ם בביאור טעותו של אחר, מיוסדים על מה שהמינים טועים לומר שהטוב והרע בא מב' רשויות, כמ"ש בסנהדרין שם לט ע"א בסמיכות לענין זה על מפלגא ולמטה וכו' (כמו שהביא המלבי"ם שם), וסובר המלבי"ם שהם מפרידים בין הלמטה שהוא הרע לבין הלמעלה שהוא הטוב וסוברים דב' רשויות הם, ובהרחבה עוד בטעות זו עי' בספר הקבלה להראב"ד מטולידו ובפתרון תורה פרשת אחרי מות.
ואעפ"כ האמת היא שגם הטוב השלם וגם הטוב הנראה כרע הכל מהקב"ה אלא שהטוב הוא נסתר ברע בעולם התחתון ובעולם העליון הטוב הוא גלוי.
ואם נתרגם את דברי המלבי"ם לחיי המוסר והמעשה, טעותו של אחר היתה שלא יכול היה להבין שגם הדברים הלא טובים שאנו פוגשים בעולם הם ג"כ מהקב"ה ובאמת הם טובים רק שהטוב שבהם הוא נסתר והוא גלוי רק כלפי שמיא.
מעין זה מצינו גם ענין הקרבן שנכרי יכול להביא רק עולה ולא שלמים מכיון שאינו יכול לתפוס ולהבין שגם החלק הגשמי של הקרבן (דהיינו אכילת בעלים) יש לו צד של שימוש גבוה, ומעין זה אמרו על דבר זה נסמית עינו של בלעם וכו' ותן לחכם ויחכם עוד.
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
תודה רבה כבודו. על הרב נאה להביא את מאמר חז"ל (מכות כ"ד ב') "עקיבא נחמתנו, עקיבא נחמתנו". שנדע רק בשורות טובות