יעוי' במכתב מאליהו שרצה לומר שאין מחלוקת בין החכמים בזה, ונראה שבעצם יש כאן נידון דק בהגדרה של השפעת אור הרוחני, איך אנחנו מתייחסים להשפעה זו כדבר אלוקי, למרות שבודאי אי אפשר לומר על כל עץ ואבן אלה אלקיך כלשון הגר"א במכתבו, הנושא הוא יותר של בחינות, כמו שאומרים על החכם שהוא חכם אלוקי הכונה שחלק הקב"ה מעין חכמתו לאותו חכם, וחכמה שלו היא עליונה בתכלית ואינה מושגת בשכל האנושי בלא סייעתא דשמיא, גם על החמה כתוב בחז"ל שזה ניצוץ מאור העליון וכנ"ל כ' על אור הגנוז, וגם כל ענין השכינתא מבואר גם במקובלים וגם בפילוסופים שהוא רק בחינה בלבד, עי' רמב"ם במו"נ שהובא בנוב"י וכעי"ז כתב הרמח"ל, דשכינתא הוא משל בלבד על השראת השכינה, כך זה לענ"ד, אין לי דרך אחרת ליישב את הדעות החולקות.
ואפשר ליתן על זה משל לסבר את האוזן ענין הדלת של ניקנור דאי' בגמ' שאמר ניקנור שאם ישליכוה ישליך הוא עצמו את עצמו לים איתה גם כן, הענין הוא שלפעמים הדבר המושפע נחשב כמעט כמו חלק מן המשפיע שהשפיע את עצמו בפנים, דרך משל ודוגמה בכל מיני מובנים, וכמובן שלגבי הקב"ה דבר כזה אפשר לומר רק כמשל על הנהגתו כידוע מכתבי הרמח"ל, ודי בזה.
מק"ט התשובה הוא: 121125 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121125