מסתבר שאסור משום שלא נאמרו כאן איסורים בגדרי דיני גילוח כמו לענין הנידונים בפאת הראש והזקן, אלא נאמר כאן איסור טיפוח של הגוף בגדרים שנקבעו לאיסור בימי אבלות, והאיסור הוא תוצאת הגילוח ולא צורת הפעולה, וכן נקט בפשיטות בחוט שני (יו"ט וחוה"מ קובץ עניינים יו"ד אות ב עמ' שמט).
במקרה שיש הפסד מרובה או צורך גדול וכיו"ב יעשה שאלת חכם.
מק"ט התשובה הוא: 8896 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/8896
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- אשה שעברה הפלה והתחייבה להמתין י"ד ימי טומאת נקיבה וספירת ז' נקיים (היינו בתוך הי"ד או לאחריהם), ולאחר כמה ימים יצאה עוד חתיכת שיליא האם צריכה לחשוש שיצא חתיכת ולד ולמנות י"ד יום מהפעם האחרונה או שמונה רק מההפלה עצמה הדין מבואר ביו"ד קצד ד ששיליא בפני עצמה מחייבת י"ד ימי טומאה ושיליא לאחר ולד תוך כ"ג יום אינו מחייב בעוד י"ד ימי טומאה, אבל כ"ז בולד חי, אבל לאחר נפל השיליא מחייבת בעוד י"ד ימי טומאה משום ספק נקבה. ...
- מי שמת לו מת לפני פורים האם נוהג אבילות בפורים והאם פורים נספר לשבעת ימי האבילות נוהג רק דברים שבצינעה ופורים עולה לו למנין שבעה. מקורות: שו”ע יו”ד סי’ תא ס”ז, ועי”ש לענין חיוב משלוח מנות, ועי’ גם בשו”ע ומשנ”ב או”ח הל’ פורים לענין שאר פרטי הדינים כגון ישיבה בבהכנ”ס ואם יכולין לשלוח לאבל משלוח מנות....
- בחור צעיר עשה בטעות קרחת באמצע ראשו בתספורת ובחור כהן בגילו אמר לו טמא האם יש לחוש משום דיני טומאת צרעת כמו איסור כניסה לערים מוקפות חומה וחיובי מצורע המבוארים במו"ק פשיטא שהתנאי הראשון לטומאת נגע הוא שנגע יהיה טמא בתנאי נגע, דלא לחינם נאמרו דיני נגעים, וכיון שנתק שנעשה על ידי תספורת אינו מטמא לא מועיל שהכהן יטמא אותו, וכ"כ גם בפירוש הרא"ם עה"ת שכהן אינו יכול לומר טמא על נגע טהור והוא דבר פשוט שאפי' אם הכהן התברר שטעה בשוגג אין כאן טומאה כלל […]...
- בענין עומר וספירת העומר ועוד יום שישי כ"ח ניסן תשע"ו לכבוד הג"ר מרדכי זיסקינד הגר מנהטן שליט"א שלום רב ייש"כ על שאלותיכם הנפלאות { בגליון מעדני אשר. } והנני בזה להשיב על שאלותיכם הבאה בקרבן העומר א. כתב הר"ן בסוף מסכת פסחים וז"ל: "ורוב מפרשים מסכימים, דספירת העומר עכשיו דליכא הבאה ולא קרבן, אינה אלא מדרבנן בעלמא, זכר למקדש". והקשה […]...
- מי שאם תמתין חמשה ימים יחול ל"ט בשב"ק ומנהגה להקל בזה בחמין האם יש להקל בהמתנת ד' ימים בלבד הנה ברמ"א יו"ד סי' קצט סי"א נזכר שהיו שנהגו ד' ימים וכך היה מקום להבין כיון שהמתנת יום חמישי הוא רק חשש בין השמשות וכל ענין זה היא גזירה מאוחרת שאף במקומו של הב"י לא נהגו בה, והבו דלא לוסיף עלה, ומ"מ למעשה המנהג להחמיר ביום חמישי, והתה"ד סי' רמה נתן טעם לדבר והובא בש"ך […]...
- מי שלא הקפידו על הרחקות בחמשה ימים של ראייה וספרה שבעה נקיים האם יש להורות להם לפרוש חמישה ימים ולספור שוב אם לא הקפידו כלום צריכים עכשיו המתנת חמישה ימים. ואם הקפידו על עצם המעשה ורק לא הקפידו על הרחקות, יש מי שמצינו בדבריו בנידון דומה להחמיר בזה ויש לדון לענייננו, אולם מרהיטת דברי כמה אחרונים המשמעות הפשוטה שלא חשבו להחמיר בזה, ועי’ בפנים בסוף התשובה. אבל אם מה שהקפידו היה רק מחמת ענייני רפואה וכיו”ב […]...
- הסרת שיער במקום הזקן על ידי לייזר האם יש בזה איסור השחתת הזקן או לא הנידון בזה דבגמ' במכות אמרי' שהאיסור מדאורייתא בזקן הוא בגילוח שיש בו השחתה, הוי אומר זה תער, ויש לדון לגבי כל דבר שהוא דרך גילוח ויש בו השחתת השיער אם הוא בכלל איסור גילוח שיש בו השחתה. ולענין מספריים כעין תער יעוי' בשו"ע יו"ד סי' קפא ס"י שנקט שהוא מותר, אבל כ' הרמ"א שם ע"פ […]...
- האם מותר להשתמש בספרים או דיסקים של דברי בדחנות בימי בין המצרים ובימי הספירה לכבוד הרבני המפורסם וכו' כמוה"ר הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א שלו' רב וכט"ס ע"ד השאלה האם מותר להשתמש בספרים או דיסקים של דברי בדחנות בימי בין המצרים ובימי הספירה, יש לחלק השאלה לג' חלקים, הא' האם מותר כלל לשמוע דברים כאלה, הב', אם מותר בתעניות, והג' אם מותר בימים שאין בהם חיוב אבל מדינא אלא […]...
- האם מותר ללמוד בשבת ט"ב בענינים האסורים ללמוד בתשעה באב שאלה {בס"ד שלו' רב לכב' ידידי ורעי החש' מע"כ הרהג"ר עקיבא משה סילבר שליט"א, השנה ע"פ רוב הפוסקים אין ללמוד תורה רק מענייני החורבן ומוסר החל מחצות יום שב"ק. שמעתי שיש פוסקים שבשבת זו אומרים שניתן ללמוד רגיל מאחר וזה יום שבת ואין לנהוג אבילות, במקביל יכולה להיות בעיה בכלל בלימוד תורה בצורה רגיל כי […]...
- מי שהזיק נזק גופני לאדם שמשמש כשכיר ויש הסכם מראש בין העובד למעביד שהמעביד משלם ימי מחלה האם ישלם המזיק תשלומי שבת ולמי ישלם אם המעביד מעביר כסף דמי מחלה לעובד ישלם המזיק את דמי השבת למעביד. מקורות: הנה זה ברור שהעובד אינו מקבל תשלומי שבת יחד עם תשלומי המחלה, כיון שאינו בטל מן ההכנסה הכספית שהוא מקבל כרגע והרי שמין אותו כשומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו ושמין אותו כפועל בטל וכו’, אבל אם מרויח […]...