לענין ימים האסורים בתספורת כמו ימי אבילות וכן ימי בין המצרים וספירת העומר האם מותר להסיר על ידי לייזר

עוד תוכן קשור:

1. אשה שעברה הפלה והתחייבה להמתין י”ד ימי טומאת נקיבה וספירת ז’ נקיים (היינו בתוך הי”ד או לאחריהם), ולאחר כמה ימים יצאה עוד חתיכת שיליא האם צריכה לחשוש שיצא חתיכת ולד ולמנות י”ד יום מהפעם האחרונה או שמונה רק מההפלה עצמה הדין מבואר ביו”ד קצד ד ששיליא בפני עצמה מחייבת י”ד ימי טומאה ושיליא לאחר ולד תוך כ”ג יום אינו מחייב בעוד י”ד ימי טומאה, אבל כ”ז בולד חי, אבל לאחר נפל השיליא מחייבת בעוד י”ד ימי טומאה משום ספק נקבה. 
...
2. בחור צעיר עשה בטעות קרחת באמצע ראשו בתספורת ובחור כהן בגילו אמר לו טמא האם יש לחוש משום דיני טומאת צרעת כמו איסור כניסה לערים מוקפות חומה וחיובי מצורע המבוארים במו”ק פשיטא שהתנאי הראשון לטומאת נגע הוא שנגע יהיה טמא בתנאי נגע, דלא לחינם נאמרו דיני נגעים, וכיון שנתק שנעשה על ידי תספורת אינו מטמא לא מועיל שהכהן יטמא אותו, וכ”כ גם בפירוש הרא”ם עה”ת שכהן אינו יכול לומר טמא על נגע טהור והוא דבר פשוט שאפי’ אם הכהן התברר שטעה בשוגג אין כאן טומאה כלל […]...
3. מי שמת לו מת לפני פורים האם נוהג אבילות בפורים והאם פורים נספר לשבעת ימי האבילות נוהג רק דברים שבצינעה ופורים עולה לו למנין שבעה. מקורות: שו”ע יו”ד סי’ תא ס”ז, ועי”ש לענין חיוב משלוח מנות, ועי’ גם בשו”ע ומשנ”ב או”ח הל’ פורים לענין שאר פרטי הדינים כגון ישיבה בבהכנ”ס ואם יכולין לשלוח לאבל משלוח מנות....
4. בענין עומר וספירת העומר ועוד ‏יום שישי כ”ח ניסן תשע”ו לכבוד הג”ר מרדכי זיסקינד הגר מנהטן שליט”א שלום רב ייש”כ על שאלותיכם הנפלאות { בגליון מעדני אשר. } והנני בזה להשיב על שאלותיכם הבאה בקרבן העומר א. כתב הר”ן בסוף מסכת פסחים וז”ל: “ורוב מפרשים מסכימים, דספירת העומר עכשיו דליכא הבאה ולא קרבן, אינה אלא מדרבנן בעלמא, זכר למקדש”. והקשה […]...
5. הסרת שיער במקום הזקן על ידי לייזר האם יש בזה איסור השחתת הזקן או לא הנידון בזה דבגמ’ במכות אמרי’ שהאיסור מדאורייתא בזקן הוא בגילוח שיש בו השחתה, הוי אומר זה תער, ויש לדון לגבי כל דבר שהוא דרך גילוח ויש בו השחתת השיער אם הוא בכלל איסור גילוח שיש בו השחתה. ולענין מספריים כעין תער יעוי’ בשו”ע יו”ד סי’ קפא ס”י שנקט שהוא מותר, אבל כ’ הרמ”א שם ע”פ […]...
6. מי שאם תמתין חמשה ימים יחול ל"ט בשב"ק ומנהגה להקל בזה בחמין האם יש להקל בהמתנת ד’ ימים בלבד הנה ברמ”א יו”ד סי’ קצט סי”א נזכר שהיו שנהגו ד’ ימים וכך היה מקום להבין כיון שהמתנת יום חמישי הוא רק חשש בין השמשות וכל ענין זה היא גזירה מאוחרת שאף במקומו של הב”י לא נהגו בה, והבו דלא לוסיף עלה, ומ”מ למעשה המנהג להחמיר ביום חמישי, והתה”ד סי’ רמה נתן טעם לדבר והובא בש”ך […]...
7. מי שלא הקפידו על הרחקות בחמשה ימים של ראייה וספרה שבעה נקיים האם יש להורות להם לפרוש חמישה ימים ולספור שוב אם לא הקפידו כלום צריכים עכשיו המתנת חמישה ימים. ואם הקפידו על עצם המעשה ורק לא הקפידו על הרחקות, יש מי שמצינו בדבריו בנידון דומה להחמיר בזה ויש לדון לענייננו, אולם מרהיטת דברי כמה אחרונים המשמעות הפשוטה שלא חשבו להחמיר בזה, ועי’ בפנים בסוף התשובה. אבל אם מה שהקפידו היה רק מחמת ענייני רפואה וכיו”ב […]...
8. תינוק עם צהבת קשה שהורו להם להמתין ז’ ימים לברית מילה האם צריכים לעשות הבדיקה בכל יום במשך ז’ ימים **** יש להקדים בזה דהנה לעיקר ענין סתם צהבת דאף שא”א למולו אז כמ”ש ביו”ד ריש סי’ רסג מ”מ דעת כל הראשונים ורוב ככל האחרונים [הב”ח וחכ”א ואבנ”ז וערוה”ש ומהרש”ם ועוד] שא”צ להמתין ז’ ימים אחר יום הבראתו אלא יכולין למולו מיד אחר הבראתו דלא חשיב חולי להמתין מחמת זה ז’ ימים (ועי’ כל הדעות […]...
9. מי שמסתפק לגבי שני ימים אם ספר בהם ספירת העומר האם ימשיך לספור בברכה או לא ימשיך לספור בברכה. מקורות: לכאורה יש כאן ספק ספקא הנוטה לומר שחסר לו יום אחד (לפי הצד דמי ששכח ולא ספר אינו יכול לחזור ולספור וכך חיישי’ להלכה) דהרי אפי’ אם תמצי לומר שביום ראשון ספר מ”מ שמא ביום שני לא ספר, וממילא מכח ספק ספקא נימא דחשיב כמו שלא ספר בודאי ביום אחד, ואז […]...