לכבוד מעכת"ר שליט"א
מה שביקש כת"ר שארשום אלו הערות על מדרש ויושע אשר כת"ר מוציא לאור, ארשום כדלהלן:
והנוסח ממדרש ויושע אשר לפני כעת שאני רושם עליהם ההערות הוא נוסח של י"ד אייזינשטיין אשר מהכירותי עם מדרשים וחיבורים אחרים שהוציא לאור הנזכר אין הנוסח תואם למקור, אלא עבר עריכה לשונית ועניינית על ידי המוציא לאור, וע"כ אין להסתמך על לשונות הציטוטים של מדרש ויושע בשורות דלהלן (היינו מה שמכונה "הדיבור המתחיל").
מה שהובא שם על אברהם והעקידה - עי' במכילתא דר"י ודרשב"י בזכות אברהם אני קורע להם את הים וכו' בזכות יצחק אני קורע להם הים וכו'.
עמ"ס
לענין ויכוח אברהם עם השטן וכל הענין - עי' בתנחומא פרשת וירא.
עמ"ס
ונתחללו איבריה – אולי צ"ל ונתחלחלו איבריה כלשה"כ ותחלחל המלכה.
עמ"ס
ורוח הקדש משיבה ואומרת להם לא זה יירש ולא זה יירש – כמ"ש לא יירשך זה למעט אליעזר כי אם אשר יצא ממעיך למעט ישמעאל דהרי כבר נאמר כי ביצחק יקרא לך זרע.
עמ"ס
וחשוף זרועך- לשון התגברות כמ"ש חשף ה' את זרוע קדשו.
עמ"ס
בהא דמלאכי השרת בעת העקידה ע"ע פסיקתא רבתי פ' מ.
עמ"ס
פרחה נשמתו עי' בביאורי ריש המכילתא דרשב"י במימרא דרביעית דם וכו' ובמה שציינתי שם.
עמ"ס
ויען הים אל משה לא אעשה כדבריך - עי' במכילתא.
עמ"ס
מיכאל שר של ישראל – עי' יומא ע"ז ע"א.
עמ"ס
שמענו שבן חכמים הוא ובן מלכי קדם – קאי על הפסוק איך תאמרו לפרעה וכו' בן חכמים אני בן מלכי קדם, ומייתי לה במדרש רבה.
עמ"ס
אלא אני לבדי שאני בראתי עצמי ונילוס נהרי – ע"ש לי יאורי ואני עשיתיני ומייתי לה ברז"ל.
עמ"ס
ונטל דפוס של לבנים שהיו עושין ישראל במצרים – מה שנטל דפוס דוקא אפשר משום שזה מה שתלו לו לפרעה בצווארו כדי להטעות את ישראל עי' בפ"ק דסוטה ומדרשים.
עמ"ס
מיד פתחו ישראל ומשה ואמרו ביחד – עי' במשנה וגמ' בסוטה כמה דעות בזה כיצד אמרו ישראל את השירה.
עמ"ס
ומשימים בידינו שתי חתיכות אחת של חמאה ואחת של דבש – ע"ש וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור בדברים לב.
עמ"ס
רחוצין וסוכין ומלובשין משי – ע"ש הכתוב וארחצך וגו' ואלבישך רקמה וגו' ועי' במדרש רבה מה שדרשו בזה.
עמ"ס
ונתנה לה בשבילי שכר גדול – כמ"ש ואני אתן את שכרך ועי' במדרש לא דיין לצדיקים וכו'.
עמ"ס
שלא יהא אותו שעתיד להוציא מלכות זו מידך – עי' החלום בספר הישר ובדברי הימים למשה.
עמ"ס
שכל חכמי מצרים מקסמין עליו שעתיד נביא לצאת מישראל – עי' בפ"ק דסוטה עה"פ המצפצפים והמהגים.
עמ"ס
מיד כעס עלי יתרו – עי' שמות יח ויחד יתרו וכו' ופרש"י שם שנעשה בשרו חידודין וכו' ובגמ' אפי' בר עשרה דרי וכו'.
עמ"ס
ובכל יום היתה צפורה מפרנסת אותי – פי' את משה.
עמ"ס
כל מה שתוליד בביתי יהא מחצה יהודים ומחצה ישמעאלים - במכילתא אי' דבן ראשון יהיה לע"ז וכבר נתקשו המפרשם בזה ועי' בשיחות מוסר להג"ר שמואלביץ מה שדרש בזה לגנות יתרו, ויש שדרשו שהיה לו טעות בדבר ונתכוון לטובה, והרחבתי בתשובה אחרת, ועכ"פ מה שהובא כאן ישמעאלים היינו משום שיתרו הי' במדין שהיו מבני קטורה, וקודם שבא נביא הישמעאלים היו ישמעאל בודאי עובדי ע"ז, כמבואר במשנה תורה להרמב"ם לגבי קודם מוחמד (ולענין הישמעאלים עכשיו הוא מחלוקת ראשונים), ובני ישמעאל נתערבו בבני קטורה כמ"ש ברמב"ם גבי מילה, ולכי נקט כאן ישמעאלים, ועכ"פ מה שיש שנקטו שהוא מדרש מאוחר מה שודאי א"א להוכיח מדקאמר מחצה ישמעאלים מכח זה וכמשנ"ת.
עמ"ס
יודעת אני שאין דבר זה אלא בשביל העון שלא מלנו אליעזר בננו – עי' בנדרים דשם נזכר שהיה העיכוב מצד אורחא עי"ש.
עמ"ס
ודעו שכל המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים כמו כן יביא על אדום כשיצאו ישראל מן הגלות בימות המשיח – כמ"ש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ועוד הרבה מקראות ומאמרי חז"ל כמו שציינתי בביאורי למדרשים בכמה מקומות.
עמ"ס
משימין אותו בקיר – עי' בשלהי סנהדרין.
יש אדון שנותן מתנה לעבדו שיטלנו ממנו – עי' פרש"י בפסחים דהיינו פרנסה לדגים.
עמ"ס
אותן שהיו של כסף ושל זהב ונחשת ובדיל ועופרת נתוכין ונמסין וכל צלמים של עץ נרקבים ונשברין – עי' במכילתא דר"י ודרשב"י עה"פ אעשה שפטים של עץ נרקבת וכו' ויש שם כמה גירסאות.
עמ"ס
והקב"ה מיהר ורפאם – ע' במדר"ר ששלח הקב"ה רוח וכו' .
עמ"ס.
בא אל החלון ודבר עמי – עי' במכילתא דרשב"י מתוך גזוזטרא כו'.
עמ"ס
והקב"ה השמיע קולו של פרעה בכל ארץ מצרים – עי' ירושלמי פ"ה דפסחים ה"ה, ולפי המבואר שם אמר גם מה שקודם לכן שהם עבדי ה' ולא עבדי פרעה.
עמ"ס
אבל נשעבדם במים – יתכן הכונה כל הבבן הילוד היאורה תשליכוהו וכ"ה בשאר המקבילות בדברי רז"ל.
עמ"ס
מונעין בנות ישראל מלעשות טבילה – במדרשים אי' שכבר היו נהוגות בנות ישראל בטבילת נדה.
עמ"ס
חיה מן הים ושמה סילוני – כמין תמנון ע"ש זרועותיה שיכלה להביאם עד הפתח דהזרועות כמין סילונות שהם צינורות בלשונינו.
עמ"ס
עמד הברד בין השמים ובין הארץ וכו' – עי' ברפ"ט דברכות דף נד שעמדו על גב איש וכו'.
עמ"ס
מיד הלכו כל בכורי מצרים לאביהם וכו' – עי' פסיקתא דר"כ ופסיקתא רבתי פ' ויהי בחצי הלילה וב"י או"ח סי' תל.
עמ"ס
בשעה שרדפו המצריים אחרי ישראל על הים – עי' בתרגום ירושלמי והמכונה יונתן עה"פ ואתם תחרישון.
עמ"ס
עד שקפץ בנימין – לעי' אי' נחשון ועי' בברייתא במכילתא דר"י ודרשב"י ומייתי לה בגמ' דסוטה.
עמ"ס
מדת ב"ו בשעה שיוצא בלילה וכו' – עי' בגמ' בפ"ק דע"ז ובמדרשים.
עמ"ס
שלשה ימים קודם שיבא משיח יבוא אליהו – עי' עירובין מג ע"ב.
עמ"ס
עבד לובש את רבו – כלומר מלביש את רבו, וכן כל דלהלן, ועי' בפסיקתא דר"כ.
עמ"ס
נטיעה שלמה שלא תהיה לה נתישה – סובב על לשה"ק ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלהיך (עמוס ט, טו), וכן כתיב ושמתי עיני עליהם לטובה והשבתים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש (ירמיהו כד, ו).
עמ"ס
בעולם הזה מלחמות וצרות – ר"ל אחר השמחות יש צרות עי' תוס' פסחים קטז ע"ב בשם המכילתא ובפסיקתא דר"כ פ' שוש אשיש.
ויהיו תלוים בירושלם שבעים ושתים מרגליות שהן מבהיקות מסוף העולם ועד סופו – עי' בפסדר"כ פ' עניה סוערה ובס"פ כ"א אנכי אנכי.
מק"ט התשובה הוא: 125773 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125773