האם בתענית אסתר מוקדם יש נפילת אפים במנחה

עוד תוכן קשור:

1. בשנה שנקבע תענית אסתר מוקדם מתי יש להביא זכר למחצית השקל (לנוהגים לתת כל שנה בתענית אסתר של ערב פורים) יש שכתבו לתת ביום התענית ומ”מ כל המנהגים טובים בזה. מקורות: בכה”ח סי’ תרצד אות כה כתב שכן משמע בסידור הרש”ש שטוב שיהיה עם התענית לכפר, ועי’ בברכות ו ע”ב אגרא דתעניתא צדקתא וברש”י שם, וכן הביאו הפוסקים דברי הגמרא בהלכות תענית שיש לדקדק בתענית ליתן צדקה לעניים שיהיה לכפרה. והנה כ”ז להנוהגים לתת מחה”ש […]...
2. האם אומרים נפילת אפים במנחה לאחר שקיעה במשנ"ב כתב שבין השמשות שהוא ספק יום נופלים נפילת אפים, אולם כיום המנהג הרווח שלא ליפול על פניהם לאחר שקיעה, ובשם פוסקי זמנינו שמעתי הטעם לזה מאחר ויש בזה סכנה כמ"ש בספרי הקבלה, ולכן חמירא סכנתא. ומ"מ אם רוצה לומר התחנון בלא נפילת אפים רשאי, כמבואר בהלכה בכמה אופנים שאין נופלים על פניהם אך יכולים […]...
3. האם מותר או מצוה להסתפר ולרחוץ בתענית אסתר לכבוד פורים מותר (עי’ שיח יצחק סי’ שס, וכן פשוט דהטעם שהביא השעה”צ בסי’ תק”נ סק”ט לגבי שאר תעניות אינו נוהג בתענית אסתר), וממילא יש בזה גם מצוה אם סמוכה לפורים (ברוב שנים שתענית אסתר בערב פורים), שבזה מכין עצמו לכבוד פורים. מקורות: הנה לענין ג’ צומות כתב הש”ע סי’ תק”נ ס”ב, צומות הללו חוץ מת”ב מותרין […]...
4. מי שאינו יכול להתענות בתענית אסתר מחמת חולי וכיוצא בזה האם יש ענין למנוע מעצמו לאכול מעדנים הנה לגבי תעניות נזכרו בגמ' ב' אופנים לטעמים באיסור אכילת עידונים בתענית, האחד שיצטער בצרת הציבור, והשני שלא יתראה בפני הציבור אחר שאכל ושתה כעין למה תתראו. ולכן זה ברור שאין לו להתראות בפני הציבור אחר שאוכל ושותה טוב וניכר עליו שאכל ושתה, וכל שכן שאסור לו לאכול ולשתות בפני הציבור. אבל לענין אכילת מעדנים […]...
5. חולה שאכל בתענית אסתר האם צריך לשלם את התענית יום אחר חולה אינו צריך לשלם את התענית ביום אחר, מכיון שתענית אסתר אינה חמורה מרוב הצומות האחרים שחולים נפטרו לגמרי, ולא נזכר לשלם תענית אלא רק לענין מי שהוא רק כואב עיניים שמעיקר הדין בשאר צומות יש עליו חיוב תענית, אבל חולה שמעיקר הדין אפילו ברוב שאר צומות פטור מלצום ואסור לצום אינו צריך להשלים, ויותר […]...
6. נשיאת כפים במנחה בתענית לכהן שאינו מתענה קבלתי שאלה בזה"ל, מי שלא צם עקב מחלה האם נושא את כפיו במנחה? *** תשובה לכבוד הרב הכהן שליט"א שלו' רב דעת הפר"ח סי' קכ"ט שלא וכ"כ שם הכה"ח סק"ה, אמנם המקור חיים סי' קכ"ז ס"ב ושו"ת גינת ורדים או"ח כלל א' סי' מ"ט התירו. וראה בלוח א"י (צום גדלי') שכתב לצדד שאם אין שם […]...
7. בענין קבלת שבת מוקדם והיכן היא ציפורי כיום שאלה {לכבוד הגרע"מ סילבר שליט"א נשאלתי ממאן דהוא איה מקום 'ציפורי' שהיתה בזמן חז"ל - בזמן הזה, ונפק"מ אי רוצה להוציא שבת במקום זה כדאמר ר"י יהא חלקי ממוציאי שבת בציפורי. (מהג"ר יהודה שוארץ שליט"א)} תשובה יום חמישי אור ליום ו' עש"ק פר' אמור ה' אייר תשע"ו לכבוד ידידי היקר הג"ר יהודה שורץ שליט"א שלום […]...
8. שליח ציבור שמתפלל בשטיבלאך והוא נוהג לא לומר תחנון במנחה, האם יכול להמשיך כמנהגו ולומר מיד להתחיל קדיש מכיון שהמנהג לא לומר תחנון במנחה הוא מנהג שאינו ברור להלכה מה מקורו ואם יש לו דין מנהג מצד הלכה, והוא מבוסס בעיקר על קהילות בחו"ל שנהגו להתפלל סמך לשקיעת החמה והיו מסיימים לאחר השקיעה, (עי' בספר דברי תורה תליתאי עמ' תעג והלאה מש"כ איזה לימוד זכות רחוק בזה, ויש לציין שהמשנ"ב שסבר שאפי' במנחה […]...
9. למה הזכיר בתרגום אסתר ששמו של הסוס שהרכיבו את מרדכי עליו היה שפרגז איתא בגמ' כעין זה שמו ושם עירו למה לי שלא תאמר משל היה. ובאופן אחר יתכן לומר דמאחר והיה ידוע אצלם שכך רגילין לקרות הסוס המיוחד למלך הלכך באו לאשמעי' שהרכיבו את מרדכי על הסוס המיוחד למלך ולא על סוס שרכב עליו המלך באקראי בעלמא....
10. האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב”ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב”ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...