שאלה
רציתי לשאול, אבל על אחד ההורים האם מותר לו ללכת לבר מצווה, והאם יש הבדל של מי הבר מצווה בן אח או אחות, או שאר מכרים, והאם מותר לשבת ולאכול, והאם משנה אם יש תזמורות, וכן האם יש חילוק עם זה סעודה או כיבוד.
תודה
***
תשובה
בע"ה ח' חשון תשע"ז
שלום וברכה
כתב בשו"ע יו"ד סי' שצ"ב ס"ב וז"ל, על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו, לאחר י"ב חדש.
וכתב הרמ"א, אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה, מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן או סעודת ברית מילה, ומותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו.
ויש אוסרין בסעודת ברית מילה.
והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה, וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה עכ"ל.
וכתב בפתחי תשובה שם בשם הדגמ"ר וז"ל, וסעודת בר מצוה משמע ביש"ש פרק מרובה שדינו כסיום מסכת והיינו אם הנער דורש או שהוא ממש ביום שנעשה ב"מ.
ובקובץ מבית לוי [הגר"ש ואזנר] (י"א תשנ"ז עמ' נ"א ס"ז) כתב שבסעודת בר מצוה המנהג להחמיר, ובהערה ביאר שם, דאע"ג שהדגמ"ר מקיל ומשמע גם לדעת הרמ"א, מ"מ כבר הרבה פוסקים אוסרים בסיום מסכת, וע"כ למעשה ההוראה שלא להקל בבר מצוה עכ"ד.
אמנם לגבי סעודת בר מצוה של בנו או נכדו כתב שם להתיר להשתתף בסעודה, להורים [אביו או אמו] או הסבים של החתן הבר מצוה.
אבל בשאר קורבה לא ראיתי שם היתר לענין בר מצוה.
אם יש רק כיבוד ואי"ז סעודה ואין שמחה כ"כ, יש מקילין בשבת (שאלת יעב"ץ ח"ב סי' ק"פ), ויש שכתבו שהדברים אינם מוכרחין (פ"ת סק"ב), ובשבת יש עוד צדדי קולא לקרובים שיראו כאבלות בפרהסיא אם לא ישתתפו (עי' שו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' ר"ב), אמנם מ"מ בחול לא ראיתי כעת מי שהקיל אף בסעודת כיבוד בעלמא.
ובעצם מה שנקט הרב להחמיר בבר מצוה יל"ע קצת דאולי יש להקל בבר מצוה יותר מסיום מסכת, דיש לצרף גם שמחת הבר מצוה עצמו שנכנס לעול מצוות, והפ"ת רק כתב דלא גרע מבר מצוה, דהרי מביא דברי היש"ש והוא סובר שבכל סיום מועיל.
וכמו"כ יש להעיר עוד ממה שכתב בערוך השולחן יורה דעה סימן שצא ס"ו וז"ל, ויש להסתפק בדבריו אם דווקא סעודת מילה מותר משום צערא דינוקא אבל סעודת פדיון הבן או בר מצוה או סיום מסכתא דליכא טעם זה אסור או אפשר דסימנא בעלמא נקיט כלומר דאינו אסור רק סעודת נשואין שאומרים שם שהשמחה במעונו אבל כל היכא דליכא שהשמחה במעונו מותר בסעודת מצוה ולפ"ז כולם מותרים [וכן נלע"ד] עכ"ל, וממה שסיים וכן נלענ"ד נראה שכך הכרעתו, וזהו מצד שאין בזה שמחה ולא מצד הסיום, ומ"מ יתכן שאמר דבריו רק לדעה זו שהזכיר שם ולא להלכה, וצ"ע.
וכן ראיתי שכתב בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ג סימן קסא) וז"ל, ולגבי לאיזה סעודות אפשר להתיר לאבל תוך י"ב חודש לילך, נראה שבסעודת בר מצוה, כשהוא קרוב או ידיד כזה שמוכרח לילך, יכול, ואם הוא בביהמ"ד אינו צריך לצאת דהוי בפרהסיא, כשזה בשבת ומועדים עכ"ל.
ומ"מ גם למי שינהגו היתר בדבר יתכן שאין לאבל לאכול וכנ"ל כמבואר בדברי הרמ"א.
ולענין כלי שיר, ראיתי לחכ"א שכתב (ביקור חולים ואבלות סימן לח סעי' כו) וז"ל, אבל תוך י"ב חודש מותר לו לבקר אצל חבירו וידידו העורך סעודת מצוה לבנו שהגיע למצוות, אך לא ישהה שם בעת הנגינה בכלי שיר, אלא יכנס לברכו ויצא מיד, ובהל' כ"ה שם כתב שאם יש כלי שיר אבור להשתתף [אא"כ יוצא מיד וכנ"ל].
בכבוד רב
***
מק"ט התשובה הוא: 119028 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119028