{בס"ד מוצש"ק פ' וירא, י"ט מרחשון תשע"ו}
איתא בגמ' במסכת שבת דף קכ"ז ע"א אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה דכתיב ויאמר (ה') [אדני] אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר וגו'.
מה שהקשה הגרי"י מוסקוביץ מאי רבותא דהקבלת פני שכינה דהרי מקיים בזה מצות עשה, והקבלת פני שכינה אינה מצוה עכ"ד.
תשובה - במחכ"ת באמת הרבה מצות ישנם ע"י הקבלת פני שכינה, וכמו אהבת ה', יחוד ה', הודאה, קידוש ה', דבקות בה' ולדבקה בו, ועוד הרבה מצות.
וביותר יש לידע דבדרך ה' לרמח"ל ובספרים מבואר שעיקר הבריאה היא עבור הדבקות וייחוד ה', ורק כיון שא"א לידבק בו מסר לנו הקב"ה את התורה שהיא מעין אמיתת מציאותו, וכשאנו דבקין בה כאילו אנו דבקין בו.
והנה קודם מ"ת שהמצוות היו מופשטין, וכל מה שקיים אאע"ה גם מצות שנכתבו בתורה, הכל היה לעשות נחת רוח לפניו ממש בלא שום נטיה או חשבון, וממילא קידוש ה' שהוא מצוה יותר עיקרית וגדולה לכאורה לאותו הזמן שעדיין לא נצטוו על מצוות פרטיות, ואדרבה יותר ויותר היה מובן אילו לא היה אאע"ה נפנה להכנסת אורחים.
וראיתי שהובאה שאלה בענין זה בעיון הפרשה עי"ש { גליון קכ"ז, שנה י"א תשע"ו, פ' וירא עמ' נ"ו ואילך.
}, ושם הקשו אדרבה שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, והביאו שם באורך הרבה תשובות בזה, וע"ש כמה מצות היה מקיים אברהם בזה.
עיין העמק דבר כאן פסוק ב', ובמקורות הרבים שהובאו שם.
מק"ט התשובה הוא: 117413 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117413