במ"ש המ"ב על יהא שמה רבא בלא יו"ד

יום ג' נר ב' דחנוכה ע"ו

פה מודיעין עילית יע"א

{לכבוד מו"ח הגר"ד בלומנטל שליט"א}

מה ששאל כת"ר שליט"א במ"ש המ"ב סי' נ"ו סק"ב בשם הט"ז לגבי יהא שמה רבא, שמה בלי יו"ד, גם בלי מפיק הא ע"כ, דלכאורה מאי אכפת לן, כיון שאם אנו קוראין זאת בצירי א"כ אין משמעות בקריאה.

והנה עיקר הנידון כאן הוא מצד פירוש הדבר האם יש מקום למה שהביאו התוס' בפ"ק דברכות דף ג' א' בשם המחז"ו ד'שמיה' הוא 'שם יה', וכונת המ"ב לפסוק דלא כדעת המחז"ו הנ"ל, וכ"ה בט"ז שהוא מקור המ"ב, והיינו שיכוון שכונתו לומר שמו הגדול ולא לומר שם יה.

אכן לכאורה היה לו לומר להדיא דאין פי' המילה 'שמה' אלא 'הגדול' ולא 'שם יה', ומ"ט הזכיר כך בצורה זו, ועוד דגם אם פי' המילה הגדול, עדיין יש להבין מדוע אין לגרוס 'שמיה'.

והנה מקור הט"ז הוא מן הב"י, וז"ל הב"י, כתב ה"ר דוד אבודרהם עמ' סט, יש אנשים שעונין אמן יהא שמיה רבא מברך וכו' עד ואמרו אמן ואני קבלתי מרבותינו שאין לענות אלא אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא בלבד וכן נראה מדברי רבינו סעדיה וכן כתוב בשם הרא"ש והטעם כי יש עד עלמיא שבעה תיבות וכ"ח אותיות ומלת אמן אינה מן המנין כי הוא עונה על מה שאמר שליח ציבור יתגדל ויתקדש ולפי זה צריך לומר ולעלם עלמיא כדי שיהיו כ"ח אותיות ועוד כי כן הוא לשון הפסוק (דניאל ז' ח') ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא וגם הכלבו (סי' ז') כתב ג"כ שיהיו כ"ח אותיות ושעל זה אמרו כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו ולפיכך צריך ליזהר שלא לומר ולעלמי עלמיא כי יהא בו כ"ט אלא ועלמי עלמיא עכ"ל [הכלבו].

ורבינו הגדול מהרי"א כתב שיאמר לעלם לעלמי עלמיא בלא וי"ו כדי שלא יהיו אלא כ"ח, ולי נראה שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בשביל שום דרשה, וכיון שקבלנו מקדמונינו לומר ולעלמי עלמיא כל המשנה ידו על התחתונה, ושמעתי שיש מקיימים גירסת ולעלמי עלמיא עם מה שאמרו שצריך שלא יהיו יותר מכ"ח אותיות ואומרים כי תיבת שמיה חסר יו"ד כי כן הוא בדניאל ב כ להוי שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא, ע"כ לשון הב"י.

[ועי' פמ"ג משב"ז אות ג'].

וז"ל בעל המאורות (ברכות בפירוש הקדיש עמוד לט), וקבלתי כי בתיבות יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא יש כ"ח אותיות כנגד כ"ח אותיות שיש בפסוק ראשון של בראשית וכן בפסוק וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר וגורסים יהא "שמה" רבה בלא יו"ד שכן מצינו בדניאל ב כו "שמה" בלא יו"ד ויש שגורסים שמיה ביו"ד וגורסים "ועלמי" עלמיא בלא למ"ד כדי להשוות המנין לכ"ח אותיות אבל לגירסא ראשונה "שמה" בלא יו"ד וגורסים ולעלמי בלמ"ד כי כן נראה בלשון המתרגם ה' ימלוך לעולם ועד ה' מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא וכן גירסת רוב העולם עכ"ל.

א"כ עיקר טעם הב"י הוא משום שצריך שיהיו כ"ח אותיות, וכדי שלא לשנות לעלם ולעלמי עלמיא צ"ל שמה בלי יו"ד, וכן ראיתי עתה מחבר א' שכתב שזהו עיקר הנ"מ בזה בחשבון הכ"ח אותיות.

וכן י"ל לאשמעינן שאין פירושה כהמחזו"ו שהוא שם יה אלא 'הגדול' [דכתיב בדניאל בלא יו"ד וכנ"ל].

אכן עדיין אינו מובן מה שינוי יש בקריאה בפועל, ובפרט דהמ"ב שם קאי בדקדוקי האותיות הלכה למעשה, והרי כבר פסק בזה המ"ב לומר ולעלמי, ודוחק לומר כ"ז.

והנה זה ברור שהמ"ב התפלל בהברה האשכנזית וא"כ מהו החילוק בזה ביניהם.

ואולי צריך לכוין שאומר שמה בלי יו"ד דעי"ז יעלה בכונתו חשבון כ"ח אותיות כהוגן.

ושמא היה למ"ב חשש שמא יש מקומות שיש חילוק בזה, וע"ז קאי פסקו הזה [ושאלתי לא' מבני תימן מן המדקדקין, ואמר לי שגם אצלם אין חילוק בזה].

ושמא הוראת המ"ב כאן מיועדת למעתיקים והסופרים שלא ידפיסו עם יו"ד משום שאינו נכון וכנ"ל.

ושמא הסוברין שיש לקרותה עם יו"ד ס"ל שיש להדגיש היו"ד ביותר, שיהא נרגש, כדי שיובן שהוא נוטריקון של שם יה, וע"ז קאי המ"ב שיהא קוריהו כדרכו.

וכן ראיתי בלוח ארש של היעב"ץ, וז"ל .

.

.

ע"כ אין ספק דלא אפשר למימריה בארמית אלא במפיק ה"א, והאגודה לא נתכוין לכך, דא"כ הכי הוה ליה למימר דלפי' ר"י צריך לומר שמא בקמ"ץ, כי עזיבת המפיק אינו מספיק, אלא על היו"ד נתכוין, שלפי' האחר צריך להמשיך התנועה בנחות היו"ד הנראית כאן בהכרח, לאפוקי לפירוש השני, אין כאן יו"ד מובלעת נרגשת בתנועת הצירי המשוכה, שגם הוא קרוי מפיק בלשון בעלי מסורת, ולא על מפיק ה"א כונתו, וצריך למחוק תיבת ה"א מלשון אגודה הנ"ל, אלא צ"ל מפיק סתמא, והמעתיק טעה כסבור שר"ל מפיק ה"א, שהוא הורגל במפקין, וזה נכון ברור וקים שאין יו"ד במילה זו, וככתוב בדניאל (שם) להוי שמה די אלהא מברך (וכן בכל מקום שנזכר שמה, די שכין שמה תמה (עזרא ו' י"ב), וכן בהוראת שמו של אדם בלשון חול, די שמה בלטשצר (דניאל ה' י"ב)-), עכ"ל { הובא בישורון ב' תשנ"ז, תקל"ז - תק"נ.

}.

ועי' הגהות יעב"ץ ברכות ג' א', ובס' מור וקציעה להיעב"ץ או"ח סי' נ"ו.

[ויעויין עוד בארחות חיים (ספינקא) שהעיר ע"ז ג"כ שלא לומר בהדגשת היו"ד, ונכון הוא].

{מחתנו הקרוב אליו בלבו}

מק"ט התשובה הוא: 117665 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117665