יכולה להסיר הבגד המלוכלך ואינה חייבת להשאר לבושה בו, ותלבש בגד נקי ובדוק מדם.
מקורות: ראה רמ”א יו”ד סי’ קצו ס”ג לגבי שעת הדחק כגון בדרך, וע”ע רמ”א או”ח סי’ תקנא ס”ג לגבי ההנהגה בת”ב.
ולא הוצרכתי לכל זה אלא משום שראיתי מורה אחד שהורה (בטעות) שאינו מכיר היתר ופתרון לזה.
מק"ט התשובה הוא: 120660 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120660
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם מותר ללבוש בגד חדש בימי ספירת העומר ומה דעת המשנה ברורה בזה באחרונים נזכר מנהג זה, ובלקט יושר הובא בשם רבו התה”ד שהקפיד שלא ללבוש בגד חדש, ויעוי’ גם בדברי מלכיאל (ח”ג סי’ יג ד”ה ומה) ובמקור חיים לבעל החו”י (סי’ תצג ס”ג) ועוד, וכן הביא מנהג זה הבן איש חי (בספרו אורח חיים על הגדש”פ הל’ ספה”ע אות כח) שכך מנהג בגדד, וכן הובא במועד לכל […]...
- מי שלא נשאר לו בגד נקי בתשעת הימים האם מותר לכבס בגד מותר לכבס בגד בשביל לובשו אם לא נשארו לו בגדים אחרים (הגר”ש ואזנר בקובץ מבית לוי עניני בין המצרים עמ’ י”ד ס”ב). וכן מבואר בנו”כ הל’ אבילות ביו”ד דאם יש אדם שבגדו מלא בערבובית מותר לכבסו. ואם יש לו עדיין בגד של שבת עדיף ללובשו לפני שיכבס את בגדי החול (הגרח”ק בתורת המועדים לידידי הרב […]...
- האם מותר לקנח דם בסמרטוט לבן בשבת כשאינו מועיל לו כלום או בטישיו הידוע שעומד לזריקה מיד אחר כך לכתחילה אין לקנח בסמרטוט את הדם משום צובע, אלא לשטוף אותו וכו’ (עי’ בשו”ע המצויין להלן) ורק לאחר מכן לכרוך אותו. ומ”מ בדיעבד כשאין משהו אחר מותר לקנח בסמרטוט לבן את הדם, וכשאין לבן אפשר אף באדום (ע”פ שו”ע סי’ שכח סמ”ח ומשנ”ב שם ס”ק קמו ושו”ת שבט הלוי ח”ח סי’ פד), אבל לכתחילה עדיף […]...
- ביבמה דחייבי לאוין דמדאורייתא עשה דוחה לא תעשה בבי’ ראשונה מה הדין אם בי’ ראשונה היתה בהער’ האם הותרה בי’ שניה מדאורייתא כמדומה שאין צד שיהיה מותר מדאורייתא, דהרי לענין יבמה הער’ הוא כמו גמר ביא’ כמבואר במשנה יבמות נג ע”ב ובשו”ע אה”ע סי’ קסו סוף ס”ח ובהרחבה בב”ש שם סק”ו. ומאחר שהער’ קונה כביא’ גמורה ממילא ביא’ שניה אסורה ככל ביא’ שניה ביבמת חייבי לאוין דאסורה מדאורייתא כמבואר ביבמות כ ע”ב. וגדולה מזו מבואר בתוס’ ביבמות […]...
- תעשה ולא מן העשוי {עש”ק פ’ דברים חזון ח’ אב ע”ה לכבוד…} משה”ק בדין תעשה ולא מן העשוי, א”כ היאך מהני להטיל ציצית כשאינו לבוש בטלית, וכן לקבוע מזוזה כשאינו דר בבית עדיין, אע”ג דקי”ל ציצית חובת גברא הוא ומזוזה חובת הדר היא. תשובה – אין הנידון דומה לראיה, דכל מה דקי”ל תומ”ה הוא רק בדברים שעדיין חסר בפרטי […]...
- ביבמה דחייבי לאוין דמדאורייתא עשה דוחה לא תעשה בבי’ ראשונה האם מותר לו לקיים העשה רק בהער’ כן. מקורות: לדעת התוס’ ביבמות כ ע”ב רק הער’ הותר לו, ולדעת שא”ר הותר לו גם גמר ביאה, אבל לכו”ע הער’ קונה כבגמר ביאה גם לענייננו כמבואר בלשונות עכ”פ חלק מהראשונים דבהעראה שמועילה מודים להתוס’, דהעראה היא ודאי קונה כגמר ביאה כמבואר במשנה יבמות נג ע”ב ובשו”ע אה”ע סי’ קסו סוף ס”ח ובהרחבה בב”ש שם […]...
- חדר שסככוהו בכשרות ואחר כך סגרו את הגג שמעליו ושוב פתחוהו האם יש בזה משום תעשה ולא מן העשוי או לא מכיון שבזמן שהניחו את הסכך הניחו בכשרות לכן אע”פ שסגרו את הגג שמעליו כשר כשחוזרים ופותחים את הגג (משנ”ב סי’ תרכו סקי”ט) וכן מוכח מעובדא דרב אשי בסוכה י ע”ב ולכן א”צ לנענע את הסכך אחר שיסיר את הגג (מחה”ש), אבל אם בזמן שהניחו את הסכך היה הגג שמעליו סגור, בזה אינו מוסכם לכו”ע שהסוכה […]...
- ישיבות שנשארו בהם ספרים והישיבה מוכרת את הספרים או מחלקת לכל מאן דבעי אחרי הכרזות שמי שמשאיר ספר תעשה הישיבה כרצונה האם אפשר לקנות מהם הנוהג להקל ולקנות משם אין למחות בידו כיון שכמה גדולים קיימו המנהג בזה עכ”פ באופנים מסויימים (ע”ע במ”מ דלהלן וכן וכן בצי”א חי”ב סי’ פח). ומ”מ לא לחינם המדקדקים אינם אצים ברגליהם לקנות ממקום כזה לכתחילה עכ”פ במקרה רגיל, מכיון שיש כמה שאלות המתעוררות בזה באופנים שונים (ראה באריכות בתשובת אגרות שלום סי’ כח באריכות, […]...
- למה הציע יעקב מתחילה לעבוד את לבן שבע שנים ולא הציע מתחילתו פחות מזה בפשוטו יעקב הבין בעוצם חכמתו שבפחות משבע שנים לא מסתבר שיתרצה לבן בכך, ולכן כדי שלא להתקל מתחילה בסירוב של לבן ואז יקשה אחר כך יותר להטות לבו להסכים, וממילא לכך התחיל מתחילה בהצעה גדולה שיגרום ללבן להתפעל ממנה ולהתרצות מיד ובכך להסיר כל ספק. ועוד יש לציין להסיר מחומר הקושי’ דכיון דכתיב ויהיו בעיניו […]...