{ה' כסלו ע"ו}
שאלה - גרסי' בפ"ק דברכות, דף ה' א' וז"ל, אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר רגזו ואל תחטאו אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודמו סלה ע"כ.
והקשה הגר"י שורץ [ר"מ דישיבת סלבודקא], מה תועיל ק"ש יותר מן התורה, וגם הרי תורה תבלין, כמ"ש בפ"ק דקידושין ל' ב'.
תשובה מה שהקשה מה תועיל יותר מן התורה, הנה ז"ב שגם כח התורה עצמה אין מוטל עלינו להבין כיצד היא מגינה מן החטא סוטה כ"א א', אלא שהקב"ה יסדה מציאות מעין אמיתת מציאותו יתברך כמ"ש הרמח"ל בס' דרך ה', וממילא סגולתה להגן, וגם בק"ש לא בהכרח שנוכל להבין כל סגולתה.
וכיון דילפינן לה מקראי א"כ ניחא שמקורו מן המקרא.
וז"ל המהרש"א, ואם לאו יקרא ק"ש כו' דבלילה על משכבו יבא לאדם הרהורי עבירה ביותר ובק"ש מבטל אותן הרהורי עבירה להגין עליו מחטא וממזיקין כדאמרינן בשמעתין ובפ"ק ובפ"ב דשבועות ע"כ.
אכן במאירי שם ראיתי שביאר הענין באו"א, וז"ל, מי שרואה עצמו מצד טבעו מוכן לעבירות ישתדל בעצמו ויתחזק להשליט יצר טוב על יצר הרע ויכעיסנו עליו, ר"ל שישלוט שכלו על תאותו ואם נצחו בכך מוטב ואם לאו יעסוק בתורה, ר"ל בקיום המצות וגדרי הדת שקיומם והבנת עניניהם ישמרוהו מהתפרץ במה שטבעו תאב, ואם לא יועילהו זה יכניס עצמו בהתבודדות ובמחקר במציאות האל ואחדותו, והוא ענין ליקר' את שמע ששתי אלו הפנות רמוזות בק"ש, ויתענג טבעו בזה עד שלא יבקש עוד מותר גופני, ואם לא הועיל בכך ר"ל שהוחלט כל כך שאין זה מועיל לו או שאינו כדאי להתעסק באלו הענינים, יכאיב עצמו ויכניע לבבו במחשבת אחריתו ובזכירת יום מיתתו תמיד, ואז יכנע לבבו הערל בהכרח ע"כ.
הרי שביאר ענין העסק בתורה והק"ש כאן שלא כפשוטו בעסק המילות אלא עסק הכונה לקיים הציוויין שבהם.
ובענין שאלתו השניה מ"ט לא תועיל התורה, דהרי בקידושין אמרי' שהיא התבלין ליצה"ר, הנה אם מבין הגמ' שם כפשוטה ממש שמועיל תדיר לבטל היצה"ר יקשה עליו הרבה קושיות מן המציאות, אלא דע"כ יש לתרץ מה שנתרץ, היינו דשמא מועיל באופן שהוא אדם כשר מעיקרו ולא אחר שנדמה כבהמה, ושמא פעמים שבקרבו באמת רוצה היצה"ר ורק ירא מן העונש ולכך הולך לעסוק בתורה, ובכה"ג יתכן שאין התורה מועילה לו, וכ"ש כאשר בשעת לימודו מפנה מחשבתו ליצה"ר, או שנתרץ באו"א.
ובצל"ח כאן ראיתי שביאר כל הענין על אדם שנכשל קצת וכו' וכתב, ולכן אמר כאן שאם לא נצחו ונכשל בראות העין יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם פי' שאין די שילמוד תורה משפה ולחוץ רק יעסוק בעומק העיון שנאמר אמרו בלבבכם פי' אמירה שיאמר דברי תורה יהיה בלבבכם ואז אם לבו מלא מחשבת התורה לא יבא לחשוב בעבירה ולא יהיה הלב חומד אם נצחו מוטב ואם לאו שכבר חמד ג"כ בלבו וכבר עשו הני תרי סרסורי דעבירה את שלהם ויש שוב חשש שיבוא לידי מעשה עבירה וכו', והזהיר שיקרא ק"ש על משכבו והקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו ללחום עם היצה"ר ולהתגבר עליו שלא יבוא לידי מעשה עכ"ל.
והיינו דכיון שכבר עבר ונכשל בראות העין יש לו לקרוא ק"ש, דבכה"ג אין התורה מועלת.
[והירא את דבר ה' יראה ויתבונן בדבריו, דבאופן שכבר ראה אין התורה מועלת ובכה"ג צריך לקרוא ק"ש].
ובס' פרחי כהונה ראיתי שהקשה קו' זו, וכתב וז"ל, יש לדקדק דהא באמת התורה היא תבלין ליצר הרע ומכנעת אותו וכמ"ש בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין ועוד אמרו משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ ואיך יתכן שלא ינצחנו וי"ל דהאי ואם לאו אינו ר"ל ואם לא נצחו אלא ואם לא אפשר לו לעסוק בתורה שהיצר הרע מפתהו שלא יעסוק בתורה אז יקרא ק"ש שהיא קצרה ואין בה טורח כל כך ואי אפשר להתפתות ליצה"ר שלא יקרא ק"ש ואם גם בק"ש פיתהו ויכל לו יזכור לו יום המיתה א"נ י"ל דמה שהתורה הויא תבלין ליצה"ר אינו אלא אם לומד לשמה אבל אם לומד שלא לשמה אדרבא יוסיף להגביר יצרו הרע עליו וזהו שאמר יעסוק בתורה לשמה ואם לאו שאינו יכול לעסוק בתורה לשמה שאין כל אדם זוכה לזה ובפרט בזמננו זה בעוה"ר וכמ"ש חכמי המוסר שכל מי שאומר שהוא לומד תורה לשמה ר"מ מכחישו דתנן באבות רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ובזה"ז כל הלומדים אינם זוכים לכלם או אפילו למקצתן אשר מבואר דלימוד תורה לשמה הוא דבר קשה ואין זוכה לו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה ולזה אמר יקרא ק"ש וכו' א"נ י"ל דמה שהתורה מכנעת ליצר הרע היינו בדברי מוסר כגון מסכת גיהנם וכדומה וזוהי תבלין ליצר הרע אבל שאר לימוד אינו מועיל וז"ש ואם לאו ר"ל שאין נמצאים אצלו ספרי מוסר המעוררים לתשובה ובזה י"ל מאי דק"ל במ"ש ואם לאו יקרא ק"ש דהא קאמר ואם לאו דהיינו שעסק בתורה ולא נצחו ומסתמא בכל התורה קאמר אפילו בק"ש דק"ש כתובה בתורה ואעפ"כ לא נצחו ומה תועלת עוד בק"ש ולפי האמור הנה נכון דיעסוק בתורה דקתני לאו בתורה שבכתב אלא בספרי מוסר וכאמור וקושיא זו ניחא ג"כ במ"ש מוה"ר הגאון המחבר ז"ל בתירוץ ראשון דהאי ואם לאו אינו ר"ל שעסק בתורה ולא נצחו אלא ואם לא אפשר לו לעסוק בתורה שהיצה"ר מפתהו שלא יעסוק בתורה יבר"ך ס"ט עכ"ל.
מק"ט התשובה הוא: 117503 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117503